בוא היהודי מקפוטקיא בשליחות החברים אל בר יוחאי
חיי שרה · מסע רבי שמעון ורבי אבא לטבריה - סודות זמני התפילה ומנהגיה · מאמר 23 · פיסקה 2 · דף קלב ע"א
לשון הזוהר
עַד דְּהֲווּ אָזְלֵי, סָלִיק רִבִּי שִׁמְעוֹן עֵינוֹי, וְחָמָא בַּר נָשׁ דְּהֲוָה רָהִיט וְאָזִיל. יָתְבוּ רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי אַבָּא. כַּד מָטָא גַּבַּיְיהוּ, אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן, מַאן אַנְתְּ. אָמַר לֵיהּ, יוּדָאי אֲנָא וּמִקַּפּוֹטְקִיָּא קָאֲתִינָא וְאֲנָא אָזִילְנָא אַטִיטְרֵיהּ דְּבַר יוֹחָאי דְּאִתְמַנּוּן חַבְרַיָא בְּמִלִּין יְדִיעָן וְשַׁדְּרוּנִי גַּבֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ, אֵימָא בְּרִי. אָמַר לֵיהּ, אַנְתְּ בַּר יוֹחָאי. אָמַר לֵיהּ, אֲנָא בַּר יוֹחָאי.
תרגום
בְּעוֹדָם הוֹלְכִים, הֵרִים רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶת עֵינָיו, וְרָאָה אִישׁ שֶׁהָיָה רָץ וְהוֹלֵךְ. יָשְׁבוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אַבָּא. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם, אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִי אַתָּה? אָמַר לוֹ, אֲנִי יְהוּדִי, וּבָאתִי מִקַּפּוֹטְקִיָּא, וַאֲנִי הוֹלֵךְ לְסִתְרוֹ (לְאֹהֶל) שֶׁל בַּר יוֹחַאי, שֶׁנִּמְנוּ הַחֲבֵרִים בִּדְבָרִים יְדוּעִים וּשְׁלָחוּנִי אֵלָיו. אָמַר לוֹ, אֱמֹר בְּנִי. אָמַר לוֹ, אַתָּה בַּר יוֹחַאי? אָמַר לוֹ, אֲנִי בַּר יוֹחַאי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עד דהוו אזלי, סליק רבי שמעון עינוי, וחמא בר נש דהוה רהיט ואזיל. יתבו רבי שמעון ורבי אבא. כד מטא גבייהו, אמר ליה רבי שמעון, מאן אנת. אמר ליה, יודאי אנא ומקפוטקיא קאתינא ואנא אזילנא אטיטריה דבר יוחאי דאתמנון חבריא במלין ידיען ושדרוני גביה. אמר ליה, אימא ברי. אמר ליה, אנת בר יוחאי. אמר ליה, אנא בר יוחאי.
התרגום: בעודם הולכים, הרים רבי שמעון את עיניו, וראה איש שהיה רץ והולך. ישבו רבי שמעון ורבי אבא. כשהגיע אליהם, אמר לו רבי שמעון, מי אתה? אמר לו, אני יהודי, ובאתי מקפוטקיא, ואני הולך לסתרו (לאהל) של בר יוחאי, שנמנו החברים בדברים ידועים ושלחוני אליו. אמר לו, אמר בני. אמר לו, אתה בר יוחאי? אמר לו, אני בר יוחאי.
מן המפרשים
הסולם: עד דהוו אזלי וכו': בעוד שהיו הולכים, נשא ר"ש את עיניו, וראה איש שהיה הולך ורץ. ישבו ר"ש ור"א, וחכו עליו. כשהגיע אליהם, אמר לו ר"ש מי אתה, אמר לו יהודי אני, ומעיר קפוטקיא באתי, ואני הולך לסתרו של בן יוחאי, דהיינו לשמוע ממנו…