ממלכת הזוהר › זוהר › חיי שרה › מאמר 23: מסע רבי שמעון ורבי אבא לטבריה - סודות זמני התפילה ומנהגיה › פיסקה 14 (קלב ע"ב)

חורבן המקדש בזמן פנות היום - זהירות בתפילת המנחה

חיי שרה · מסע רבי שמעון ורבי אבא לטבריה - סודות זמני התפילה ומנהגיה · מאמר 23 · פיסקה 14 · דף קלב ע"ב

לשון הזוהר

וּפָנָה הַיּוֹם דְּאִיהוּ דַרְגָּא דְּחֶסֶ"ד, וְנָטוּ צִלְלֵי עָרֶב דְּאִינוּן דַּרְגָּא דְּדִינָא קַשְׁיָא, וּכְדֵין אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא וְאִתּוֹקַד הֵיכָלָא. וְעַל דָּא תָּנִינָן דִּיהֵא בַר נָשׁ זָהִיר בִּצְלוֹתָא דְמִנְחָה דְּאִיהוּ זִמְנָא דְדִינָא קַשְׁיָא שַׁרְיָיא בְּעָלְמָא. יַעֲקֹב אַתְקִין צְלוֹתָא דְעַרְבִית דְּהָא אִיהוּ אַתְקִין לָהּ וְזָן לָהּ בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ, וַדַּאי וא"ו אַתְקִין לְה"א, וְה"א אִתְּזָנַת מִן וא"ו דְּלֵית לָהּ נְהוֹרָא מִגַּרְמָהּ כְּלָל.

תרגום

וּפָנָה הַיּוֹם שֶׁהוּא הַדַּרְגָּה שֶׁל חֶסֶד, וְנָטוּ צִלְלֵי עֶרֶב שֶׁהֵם הַדַּרְגָּה שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה, וְאָז נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנִשְׂרַף הַהֵיכָל. וְעַל כֵּן שָׁנִינוּ שֶׁיִּהְיֶה אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁהוּא הַזְּמַן שֶׁשָּׁרוּי הַדִּין הַקָּשֶׁה בָּעוֹלָם. יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁהֲרֵי הוּא תִּקֵּן אוֹתָהּ וְזָן אוֹתָהּ בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וַדַּאי שֶׁוָּא"ו תִּקֵּן אֶת הֵ"א, וְהֵ"א נִזּוֹנֶת מִוָּא"ו, שֶׁאֵין לָהּ אוֹר מִשֶּׁל עַצְמָהּ כְּלָל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ופנה היום דאיהו דרגא דחס"ד, ונטו צללי ערב דאינון דרגא דדינא קשיא, וכדין אתחרב בי מקדשא ואתוקד היכלא. ועל דא תנינן דיהא בר נש זהיר בצלותא דמנחה דאיהו זמנא דדינא קשיא שרייא בעלמא. יעקב אתקין צלותא דערבית דהא איהו אתקין לה וזן לה בכל מה דאצטריך, ודאי וא"ו אתקין לה"א, וה"א אתזנת מן וא"ו דלית לה נהורא מגרמה כלל.

התרגום: ופנה היום שהוא הדרגה של חסד, ונטו צללי ערב שהם הדרגה של הדין הקשה, ואז נחרב בית המקדש ונשרף ההיכל. ועל כן שנינו שיהיה אדם זהיר בתפלת המנחה, שהוא הזמן ששרוי הדין הקשה בעולם. יעקב תקן תפלת ערבית, שהרי הוא תקן אותה וזן אותה בכל מה שצריך, ודאי שוא"ו תקן את ה"א, וה"א נזונת מוא"ו, שאין לה אור משל עצמה כלל.

מן המפרשים

אור החמה: וזן לה בכל מה דאצטריך והיינו תפלה מעומד. וא"ת תעלה המלכות למעלה ולא שירד וא"ו למטה לגבי ה"א. לז"א ודאי וא"ו אתקין לה"א למטה במקומ' וז"א אתזנת מן וא"ו בבחינת' למטה דהיינו שהיא מדת לילה דלית לה נהורא מגרמה כלל והת"ת מאיר' ומתקנ'…

רמ"א: יעקב אתקין צלותא דערבית. עיין לקמן דף פ"ו ע"ד ברע"מ ענין התפלות (פנחס רמב א-ב) :

הסולם: ופנה היום: שהוא מדרגת החסד, ונטו צללי ערב, שהם מדרגות הדין הקשה. ואז נחרב בית המקדש, ונשרף ההיכל. ועל כן למדנו, שהאדם יהיה נזהר בתפלת המנחה, כי הוא זמן שדין קשה שורה בעולם.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר