יראת הרב כיראת השכינה - ובתפילה יראת הקב"ה בלבד
חיי שרה · מסע רבי שמעון ורבי אבא לטבריה - סודות זמני התפילה ומנהגיה · מאמר 23 · פיסקה 11 · דף קלב ע"ב
לשון הזוהר
וְתָא חֲזֵי דְּהָא אוּקְמוּהָ לָא יִצְלֵי בַּר נָשׁ אֲחוֹרֵי רַבֵּיהּ וְאִתְּמָר כְּמָה דִכְתִיב, ׳אֶת יהו"ה אֱלקֶיךָ תִּירָא׳ (דברים י, כ) - אֶת לְאַכְלָלָא דְּבָעֵי לְמִדְחַל מֵרַבֵּיהּ כְּמוֹרָא דִשְׁכִינְתָּא, וּדְחִילוּ דְתַלְמִיד, רַבֵּיהּ אִיהוּ. בְּגִין כָּךְ בְּשַׁעְתָּא דִצְלוֹתָא לָא יַשְׁוֵי הַהוּא מוֹרָא לְקַמֵּיהּ, (ד"א ל"ג לצלותא) אֶלָּא מוֹרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי וְלָא מוֹרָא אָחֳרָא.
תרגום
וּבֹא וּרְאֵה, שֶׁהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ אַל יִתְפַּלֵּל אָדָם אֲחוֹרֵי רַבּוֹ, וְנִתְבָּאֵר, כַּכָּתוּב ׳אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ תִּירָא אֶת׳ (דברים י, כ) - לִכְלֹל שֶׁצָּרִיךְ לִירָא מֵרַבּוֹ כְּמוֹרָא הַשְּׁכִינָה, וְיִרְאַת תַּלְמִיד הוּא רַבּוֹ. מִשּׁוּם כָּךְ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה לֹא יָשִׂים אוֹתוֹ הַמּוֹרָא לְפָנָיו (ד"א לתפלה), אֶלָּא אֶת מוֹרָא הקב"ה לְבַדּוֹ וְלֹא מוֹרָא אַחֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי דהא אוקמוה לא יצלי בר נש אחורי רביה ואתמר כמה דכתיב, ׳את יהו"ה אלקיך תירא׳ (דברים י, כ) - את לאכללא דבעי למדחל מרביה כמורא דשכינתא, ודחילו דתלמיד, רביה איהו. בגין כך בשעתא דצלותא לא ישוי ההוא מורא לקמיה, (ד"א ל"ג לצלותא) אלא מורא דקודשא בריך הוא בלחודוי ולא מורא אחרא.
התרגום: ובא וראה, שהרי פרשוה אל יתפלל אדם אחורי רבו, ונתבאר, ככתוב ׳את ה' אלהיך תירא את׳ (דברים י, כ) - לכלל שצריך לירא מרבו כמורא השכינה, ויראת תלמיד הוא רבו. משום כך בשעת התפלה לא ישים אותו המורא לפניו (ד"א לתפלה), אלא את מורא הקב"ה לבדו ולא מורא אחר.
מן המפרשים
יהל אור: בגין כך בשעתא דצלותא כו'. [חסר בהעתק. ונראה דצ"ל "מורא רבו"] הוא בסטרא דילה את כו'. והתפלה עלמא דדכורא ואינה נזכרת אז באתר דדכורא. סוד יום ולילה יום אחד: