ממלכת הזוהר › זוהר › חיי שרה › מאמר 22: ׳והנה רבקה יצאת׳ - יציאתה מן הרשעים והגעתה ליצחק בסוד החכמה › פיסקה 1 (קלב ע"א)

׳יוצאת׳ רבקה - פרישתה מכלל הרשעים ועליית מי באר מרים

חיי שרה · ׳והנה רבקה יצאת׳ - יציאתה מן הרשעים והגעתה ליצחק בסוד החכמה · מאמר 22 · פיסקה 1 · דף קלב ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, ׳וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵאת׳ - יוֹצֵאת, בָּאָה מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי יוֹצֵאת. דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַפִּיק לָהּ מִכָּל אִינוּן בְּנֵי מָתָא דְּכֻלְּהוּ חַיָּיבִין, וְהִיא יוֹצֵאת מִכְּלָלָא דִּלְהוֹן. וַתֵּרֶד הָעַיְנָה כְּתִיב בְּה"א, רָזָא אִיהוּ דְּאִעָרְעַת תַּמָּן בֵּירָא דְּמִרְיָם, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב הָעַיְנָה בְּה"א, וּסְלִיקוּ לָהּ מַיָא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, ׳וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת׳ (בראשית כד, טו) - יֹצֵאת? בָּאָה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת, מַה זֶּה יצֵאת? שהקב"ה הוֹצִיא אוֹתָהּ מִכָּל אוֹתָם בְּנֵי הָעִיר, שֶׁכֻּלָּם רְשָׁעִים, וְהִיא יוֹצֵאת מֵהַכְּלָל שֶׁלָּהֶם. וַתֵּרֶד הָעַיְנָה כָּתוּב בְּהֵ"א, סוֹד הוּא שֶׁפָּגְשָׁה שָׁם אֶת בְּאֵר מִרְיָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב הָעַיְנָה בְּהֵ"א, וְעָלוּ לָהּ הַמַּיִם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, ׳ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת׳ - יוצאת, באה מבעי ליה, מאי יוצאת. דקודשא בריך הוא אפיק לה מכל אינון בני מתא דכלהו חייבין, והיא יוצאת מכללא דלהון. ותרד העינה כתיב בה"א, רזא איהו דאערעת תמן בירא דמרים, ובגין כך כתיב העינה בה"א, וסליקו לה מיא.

התרגום: בא ראה, ׳ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת׳ (בראשית כד, טו) - יצאת? באה היה צריך להיות, מה זה יצאת? שהקב"ה הוציא אותה מכל אותם בני העיר, שכלם רשעים, והיא יוצאת מהכלל שלהם. ותרד העינה כתוב בה"א, סוד הוא שפגשה שם את באר מרים, ומשום כך כתוב העינה בה"א, ועלו לה המים.

מן המפרשים

כתם פז: ויהי הוא טרם כלה לדבר וכו' יוצאת באה מבעי ליה פי' כי הוא קודם היה נצב על עין המים והיה ראוי לכתוב והנה רבקה באה אל העין לשאוב כי ענין יוצאת משמע מפתח בית אביה ולכן אמר כי רמז הכתוב כי יצאת מכלל בני העיר במעשיה הטובים. ולפי…

מקדש מלך: באה מבעי ליה פי' שלגבי אליעזר היא באה אצלו וא"כ באה מ"ל כמ"ש ורחל באה וסימנא נקט בידיה פי' מ"ש לקמן כיון שראה אליעזר שהגיע אצל רבקה בעת מנחה ודאי הקב"ה יצליח דרכו:

אור החמה: ותרד העינה. השתא דאמרן דיוצאת היינו שהיא יוצאת בצדקותה מכלל בנות עירה ניחא אומרו ותרד העינה בה"א לרמוז אל המלכות דהיינו שנזדמנ' לה בארה של מרים. והיינו דפי' רז"ל שעלה מים לקראתה שכן מדת בארה של מרים והיינו דכתיב עלי באר ענו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: