קריאת הנשמות בשם - כניסתן למקומן ושלמות העולם
חיי שרה · ׳אברהם זקן בא בימים׳ - משל הנשמה והגוף בתחיית המתים · מאמר 19 · פיסקה 61 · דף קלא ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יֵיסָא הֲווּ יַתְבֵי לֵילְיָא חַד וְעָסְקֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין לַאֲחָיָיא מֵתַיָיא, כָּל אִינוּן נִשְׁמָתִין דְּיִתְעָרוּן קַמֵּיהּ כֻּלְּהוּ קָיְימִין דִּיוּקְנִין דִּיוּקְנִין קַמֵּיהּ בְּהַהוּא דִּיוּקְנָא מַמָּשׁ דְּהֲווּ בְּהַאי עַלְמָא, וְנָחִית לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיִקְרֵי לוֹן בִּשְׁמָהָן כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא׳ (ישעיה נח, כו). וְכָל נִשְׁמָתָא תֵּיעוֹל לְדוּכְתָּהָּ, וִיקוּמוּן בְּקִיּוּמָא בְּעַלְמָא כְּדְקָא חָזֵי, וּכְדֵין יְהֵא עַלְמָא שְׁלִים, וְעַל הַהוּא זִמְנָא כְּתִיב, ׳וְחֶרְפַת עַמּוֹ יָסִיר וְגו'׳ (ישעיהו כה, ח). מַאי ׳וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר׳. דָּא יֵצֶר הָרָע דְּאַחְשִׁיךְ אַנְפֵּי בִּרְיָין וְשַׁלִּיט בְּהוּ.
תרגום
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יֵיסָא הָיוּ יוֹשְׁבִים לַיְלָה אֶחָד וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שהקב"ה עָתִיד לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּתִים, כָּל אוֹתָם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ לְפָנָיו, כֻּלָּם עוֹמְדוֹת דְּמֻיּוֹת דְּמֻיּוֹת לְפָנָיו, בְּאוֹתוֹ דְּיוֹקָן מַמָּשׁ שֶׁהָיוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיוֹרִיד אוֹתָם הקב"ה וְיִקְרָא לָהֶם בְּשֵׁמוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם) ׳לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא׳. וְכָל נְשָׁמָה תִּכָּנֵס לִמְקוֹמָהּ, וְיָקוּמוּ בְּקִיּוּם בָּעוֹלָם כָּרָאוּי, וְאָז יִהְיֶה הָעוֹלָם שָׁלֵם. וְעַל אוֹתוֹ הַזְּמַן כָּתוּב ׳וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר וְגוֹ'׳ (שם כה, ח). מַה זֶּה ׳וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר׳? זֶה יֵצֶר הָרָע שֶׁמַּחְשִׁיךְ אֶת פְּנֵי הַבְּרִיּוֹת וְשׁוֹלֵט בָּהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אלעזר ורבי ייסא הוו יתבי ליליא חד ועסקי באורייתא. אמר רבי אלעזר תא חזי, בשעתא דקודשא בריך הוא זמין לאחייא מתייא, כל אינון נשמתין דיתערון קמיה כלהו קיימין דיוקנין דיוקנין קמיה בההוא דיוקנא ממש דהוו בהאי עלמא, ונחית לון קודשא בריך הוא, ויקרי לון בשמהן כמה דאת אמר, ׳לכלם בשם יקרא׳ (ישעיה נח, כו). וכל נשמתא תיעול לדוכתה, ויקומון בקיומא בעלמא כדקא חזי, וכדין יהא עלמא שלים, ועל ההוא זמנא כתיב, ׳וחרפת עמו יסיר וגו'׳ (ישעיהו כה, ח). מאי ׳וחרפת עמו יסיר׳. דא יצר הרע דאחשיך אנפי בריין ושליט בהו.
התרגום: רבי אלעזר ורבי ייסא היו יושבים לילה אחד ועוסקים בתורה. אמר רבי אלעזר, בא ראה, בשעה שהקב"ה עתיד להחיות את המתים, כל אותם הנשמות שיתעוררו לפניו, כלם עומדות דמיות דמיות לפניו, באותו דיוקן ממש שהיו בעולם הזה, ויוריד אותם הקב"ה ויקרא להם בשמות, כמו שנאמר (שם) ׳לכלם בשם יקרא׳. וכל נשמה תכנס למקומה, ויקומו בקיום בעולם כראוי, ואז יהיה העולם שלם. ועל אותו הזמן כתוב ׳וחרפת עמו יסיר וגו'׳ (שם כה, ח). מה זה ׳וחרפת עמו יסיר׳? זה יצר הרע שמחשיך את פני הבריות ושולט בהם.
מן המפרשים
אור החמה: כלהו קיימין וגו' אין להעלות בדעת שיהיה הדבר כפשוטו ממש אמנם הכוונה כי אל הגוף יחס עם הנשמה. והנשמות עם היותם ממחצב א' ישתנה בחינתם בסוד הצורות העליונות והם פני ארי' וגו' כדפי' בתיקונים [ תיקון ע '] בפ' ואתה תחזה וגו'. ונודע כי…
אור יקר: ועל ההוא זמנא כתיב (שם כה) וחרפת עמו יסיר, דא יצר הרע דאחשיך אגפי בריין ושליט בהו.
הסולם: ר' אלעזר ור' ייסא וכו': ר"א ור"י, היו יושבים לילה אחד ועוסקים בתורה. אמר ר' אלעזר, בוא וראה, בשעה שעתיד הקב"ה להחיות המתים, כל אלו הנשמות שיתעוררו לפניו, תהיינה עומדות כולן לפניו צורות צורות, באותה הצורה ממש שהיו בעולם הזה…