אותו הגוף ואותה הנשמה יחזרו - טל מראשו לעורר המתים
חיי שרה · ׳אברהם זקן בא בימים׳ - משל הנשמה והגוף בתחיית המתים · מאמר 19 · פיסקה 53 · דף קל ע"ב
לשון הזוהר
וְהַהוּא גּוּפָא מַמָּשׁ וְהַהִיא נִשְׁמָתָא מַמָּשׁ זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאֲתָבָא לְעַלְמָא כְּמִלְּקַדְמִין וּלְחַדְתָּא אַנְפֵּי עַלְמָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן׳ (ישעיהו כו, יט) - וְהַהִיא נִשְׁמָתָא מַמָּשׁ גְּנִיזָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְתָבַת לְאַתְרָהּ כְּפוּם אָרְחָהָא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ׳וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ׳ - וּלְזִמְנָא דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לַאֲחָיָיא מֵתַיָיא, זַמִּין אִיהוּ לְאֲרָקָא טַלָּא מֵרִישֵׁיהּ עֲלַיְיהוּ, וּבְהַהוּא טַלָּא יְקוּמוּן כֹּלָּא מֵעַפְרָא.
תרגום
וְאוֹתוֹ גוּף מַמָּשׁ וְאוֹתָהּ נְשָׁמָה מַמָּשׁ עָתִיד הקב"ה לְהָשִׁיב לָעוֹלָם כְּמוֹ מִקֹּדֶם וּלְחַדֵּשׁ אֶת פְּנֵי הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן׳ (ישעיה כו, יט) - וְאוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה מַמָּשׁ גְּנוּזָה לִפְנֵי הקב"ה, וְשָׁבָה לִמְקוֹמָהּ כְּפִי דַרְכָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ׳ (קהלת יב, ז) - וּבִזְמַן שֶׁהקב"ה עָתִיד לְהַחֲיוֹת מֵתִים, עָתִיד הוּא לְהָרִיק טַל מֵרֹאשׁוֹ עֲלֵיהֶם, וּבְאוֹתוֹ הַטַּל כֻּלָּם יָקוּמוּ מֵהֶעָפָר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וההוא גופא ממש וההיא נשמתא ממש זמין קודשא בריך הוא לאתבא לעלמא כמלקדמין ולחדתא אנפי עלמא הדא הוא דכתיב, ׳יחיו מתיך נבלתי יקומון׳ (ישעיהו כו, יט) - וההיא נשמתא ממש גניזא קמי קודשא בריך הוא ותבת לאתרה כפום ארחהא כמא דאת אמר ׳והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׳ - ולזמנא דזמין קודשא בריך הוא לאחייא מתייא, זמין איהו לארקא טלא מרישיה עלייהו, ובההוא טלא יקומון כלא מעפרא.
התרגום: ואותו גוף ממש ואותה נשמה ממש עתיד הקב"ה להשיב לעולם כמו מקדם ולחדש את פני העולם. זהו שכתוב ׳יחיו מתיך נבלתי יקומון׳ (ישעיה כו, יט) - ואותה הנשמה ממש גנוזה לפני הקב"ה, ושבה למקומה כפי דרכה, כמו שנאמר ׳והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׳ (קהלת יב, ז) - ובזמן שהקב"ה עתיד להחיות מתים, עתיד הוא להריק טל מראשו עליהם, ובאותו הטל כלם יקומו מהעפר.
מן המפרשים
מקדש מלך: נטל עפריה מאתר דמקדשא פי' מ' ובנה גופיה מד' סטרין דעלמא פי' הם חג"תם. רוחא דחיי פי' נשמה מבינה. מעילא נשמתו מבינה. ותתא גופו מהמ' כמ"ש הרח"ו בהגהותיו פ' וארא. לארקא טלא היא הארת מוחא סתימאה דאריך ונגיד דרך ד' נימין דשערי…
אור יקר: וההוא גופא ממש, כלומר אותם העצמות ואותו העפר, אמנם בניין הגוף זך יותר כדפירש בזוהר בינוקא. ולחדתא אנפי וכו׳, עולם חדש לגוף.
הסולם: וההוא גופא וכו': ואותו הגוף ממש, ואותה הנשמה ממש, עתיד הקב"ה להחזיר לעולם כבתחלה ולחדש פני העולם. וזה שכתוב, יחיו מתיך נבלתי יקומון. ואותה הנשמה ממש גנוזה לפני הקב"ה, שחוזרת למקומה אחר פטירת האדם לפי מעשיה, כמו שאתה אומר,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: