עפר האדם ממקום המקדש - נשמת חיים וידיעת מעלה ומטה
חיי שרה · ׳אברהם זקן בא בימים׳ - משל הנשמה והגוף בתחיית המתים · מאמר 19 · פיסקה 50 · דף קל ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר, ׳וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ׳ (קהלת יב, ז). תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָאָדָם, נָטַל עֲפָרֵיהּ מֵאֲתַר דְּמַקְדְּשָׁא, וּבָנָה גוּפֵיהּ מֵאַרְבַּע סִטְרִין דְּעַלְמָא, דְּכֻלְּהוּ יָהֲבוּ לֵיהּ חֵילָא, לְבָתַר אִתְרַק עֲלֵיהּ רוּחָא דְחַיֵּי כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וְגו'׳ (בראשית ב, ז). לְבָתַר קָם וְיָדַע דְּאִיהוּ מֵעֵילָא וְתַתָּא, וּכְדֵין אִתְדָּבַּק וְיָדַע חָכְמָה עִלָּאָה.
תרגום
רַבִּי יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר, ׳וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ׳ (קהלת יב, ז) - בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָאָדָם, נָטַל עֲפָרוֹ מִמְּקוֹם הַמִּקְדָּשׁ, וּבָנָה אֶת גּוּפוֹ מֵאַרְבַּעַת הַצְּדָדִים שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם נָתְנוּ לוֹ כֹּחַ. אַחַר כָּךְ הוּרַק עָלָיו רוּחַ חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וְגוֹ'׳ (בראשית ב, ז). אַחַר כָּךְ קָם וְיָדַע שֶׁהוּא מִמַּעְלָה וּמַטָּה, וְאָז נִדְבַּק וְיָדַע אֶת הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יצחק פתח ואמר, ׳וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׳ (קהלת יב, ז). תא חזי, כד ברא קודשא בריך הוא לאדם, נטל עפריה מאתר דמקדשא, ובנה גופיה מארבע סטרין דעלמא, דכלהו יהבו ליה חילא, לבתר אתרק עליה רוחא דחיי כמא דאת אמר, ׳ויפח באפיו נשמת חיים וגו'׳ (בראשית ב, ז). לבתר קם וידע דאיהו מעילא ותתא, וכדין אתדבק וידע חכמה עלאה.
התרגום: רבי יצחק פתח ואמר, ׳וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׳ (קהלת יב, ז) - בא ראה, כשברא הקב"ה את האדם, נטל עפרו ממקום המקדש, ובנה את גופו מארבעת הצדדים של העולם, שכלם נתנו לו כח. אחר כך הורק עליו רוח חיים, כמו שנאמר ׳ויפח באפיו נשמת חיים וגו'׳ (בראשית ב, ז). אחר כך קם וידע שהוא ממעלה ומטה, ואז נדבק וידע את החכמה העליונה.
מן המפרשים
אור החמה: וידע דאיהו מעילא ותתא בהשגת מציאותו ראה בעצמו שכל נוסף על הבהמה והחיה. ונתן אל לבו שאין בריאתו ללכת אחר חלק התחתון שירד החלק העליון מלמעלה. אלא אדרב' ללכת אחר החלק העליון ויעלה התחתון במעלה והתחיל לדקדק בחכמה וכדין אדבק וידע…
הסולם: ר' יצחק פתח וכו': ר"י פתח ואמר. וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח וגו', בוא וראה, כאשר ברא הקב"ה את האדם, לקח עפרו ממקום המקדש, ובנה גופו מארבע רוחות העולם שכל אחד נתן לו כח. ואחר כך, הריק עליו רוח החיים, כמו שאתה אומר, ויפח…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: