מטטרון רץ לקראתה - צימוד העצמות וכניסת הנשמה בארץ ישראל
חיי שרה · ׳אברהם זקן בא בימים׳ - משל הנשמה והגוף בתחיית המתים · מאמר 19 · פיסקה 29 · דף קכח ע"ב
לשון הזוהר
׳ויָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ׳. זְה מטטרו"ן. ׳וַיֹּאמֶר הַגְּמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ׳ - אֱמוֹר לִי רֶמֶז חָכְמָתָא בִּידִיעַת בּוֹרְאֵךְ מִמַּה שֶּׁעָסַקְתְּ בָּעוֹלָם שֶׁיָּצָּאת מִמֶּנּוּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, כִּדְפָרְשִׁינָן, אַחַר כָּל זֶה מַה כְּתִיב ׳ואָשִׂים הַנֶּזֶם עַל אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל ידֶיהָ׳ - אָמַר רַבִּי אַבָּא, אוֹתָם הָעֲצָּמוֹת שֶׁנִּפְזְרוּ לְכָאן וּלְכָאן, הוּא צּוֹמֵד אוֹתָם וְשׁוֹקְלָם זֶה עַל זְה כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְעַצְּמוֹתֶיךָ יַחְלִיץ׳ (ישעיהו נח, יא). אָמַר רִבִּי אַבָּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אוֹתוֹ הַגּוּף עוֹמֵד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשָׁם נִכְנַס בּוֹ נִשְׁמָתוֹ.
תרגום
׳וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ׳ (בראשית כד, יז) - זֶה מטטרו"ן. ׳וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי׳ ׳מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ׳ - אֱמֹר לִי רֶמֶז חָכְמָה בִּידִיעַת בּוֹרַאֲךְ מִמַּה שֶּׁעָסַקְתָּ בָּעוֹלם שֶׁיָּצָאתָ מִמֶּנּוּ. אָמַר רַבִּי אַבָּא, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, אַחַר כָּל זֶה מַה כָּתוּב? ׳וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל יָדֶיהָ׳ (בראשית כד, מז) - אָמַר רַבִּי אַבָּא, אוֹתָם הָעֲצָמוֹת שֶׁנִּפְזְרוּ לְכָאן וּלְכָאן, הוּא צוֹמֵד אוֹתָם וְשׁוֹקְלָם זֶה עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְעַצְמֹתֶיךְ יַחֲלִיץ׳ (ישעיה נח, יא) - אָמַר רַבִּי אַבָּא, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אוֹתוֹ הַגּוּף עוֹמֵד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם נִכְנָס בּוֹ נִשְׁמָתוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳וירץ העבד לקראתה׳. זה מטטרו"ן. ׳ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך׳ - אמור לי רמז חכמתא בידיעת בוראך ממה שעסקת בעולם שיצאת ממנו. אמר רבי אבא, כדפרשינן, אחר כל זה מה כתיב ׳ואשים הנזם על אפה והצמידים על ידיה׳ - אמר רבי אבא, אותם העצמות שנפזרו לכאן ולכאן, הוא צומד אותם ושוקלם זה על זה כמה דאת אמר, ׳ועצמותיך יחליץ׳ (ישעיהו נח, יא). אמר רבי אבא באותה שעה אותו הגוף עומד בארץ ישראל ושם נכנס בו נשמתו.
התרגום: ׳וירץ העבד לקראתה׳ (בראשית כד, יז) - זה מטטרו"ן. ׳ויאמר הגמיאיני׳ ׳מעט מים מכדך׳ - אמר לי רמז חכמה בידיעת בוראך ממה שעסקת בעולם שיצאת ממנו. אמר רבי אבא, כמו שפרשנו, אחר כל זה מה כתוב? ׳ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה׳ (בראשית כד, מז) - אמר רבי אבא, אותם העצמות שנפזרו לכאן ולכאן, הוא צומד אותם ושוקלם זה על זה, כמו שנאמר ׳ועצמתיך יחליץ׳ (ישעיה נח, יא) - אמר רבי אבא, באותה שעה אותו הגוף עומד בארץ ישראל, ושם נכנס בו נשמתו.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: