ממלכת הזוהר › זוהר › חיי שרה › מאמר 19: ׳אברהם זקן בא בימים׳ - משל הנשמה והגוף בתחיית המתים › פיסקה 15 (קכז ע"א)

לא תקח גוף זר - הנשמה שבה רק לגופה שלה

חיי שרה · ׳אברהם זקן בא בימים׳ - משל הנשמה והגוף בתחיית המתים · מאמר 19 · פיסקה 15 · דף קכז ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יִצְּחָק מֵהָכָא מַשְׁמַע שֶׁהוֹאִיל וְאַתָּה הוֹלֵךְ בִּשְׁלִיחוּת זֶה ׳לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי׳, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא תִקַּח גּוּף לִבְנִי (ד"אלבנייני) לִיכָּנֵס בְּגוּף אַחֵר בְּגוּף זָר בְּגוּף שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ, אֶלָּא בְּהַהוּא מַמָּשׁ שֶׁהוּא שֶׁלִּי, בְּהַהוּא מַמָּשׁ שֶׁיָּצָּאתִי מִמֶּנּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי אִם אֶל אַרְצִּי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ׳.

תרגום

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מִכָּאן מַשְׁמָע, שֶׁהוֹאִיל וְאַתָּה הוֹלֵךְ בִּשְׁלִיחוּת זוֹ, ׳לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי׳. כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא תִקַּח גּוּף לִבְנִי (לבניני) לְהִכָּנֵס בְּגוּף אַחֵר, בְּגוּף זָר, בְּגוּף שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ, אֶלָּא בְּאוֹתוֹ מַמָּשׁ שֶׁהוּא שֶׁלִּי, בְּאוֹתוֹ מַמָּשׁ שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי׳ (במדבר י, ל) - תֵּלֵךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יצחק מהכא משמע שהואיל ואתה הולך בשליחות זה ׳לא תקח אשה לבני׳, כלומר שלא תקח גוף לבני (ד"אלבנייני) ליכנס בגוף אחר בגוף זר בגוף שאינו ראוי לו, אלא בההוא ממש שהוא שלי, בההוא ממש שיצאתי ממנו, הדא הוא דכתיב ׳כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך׳.

התרגום: אמר רבי יצחק, מכאן משמע, שהואיל ואתה הולך בשליחות זו, ׳לא תקח אשה לבני׳. כלומר שלא תקח גוף לבני (לבניני) להכנס בגוף אחר, בגוף זר, בגוף שאינו ראוי לו, אלא באותו ממש שהוא שלי, באותו ממש שיצאתי ממנו. זהו שכתוב ׳כי אם אל ארצי ואל מולדתי׳ (במדבר י, ל) - תלך.

מן המפרשים

הסולם: אמר ר' יצחק וכו': מכאן נשמע, שהנשמה אמרה למטטרון, כיון שאתה הולך בשליחות הזו, דהיינו להחיות המתים, לא תקח אשה לבני, כלומר, שלא תקח גוף לבני , כי הגוף בערך הנשמה נקרא אשה ולכנס בגוף אחר, בגוף זר, בגוף שאינו ראוי לו, אלא בגוף…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: