ממלכת הזוהר › זוהר › חיי שרה › מאמר 13: כשפים בנשים מזוהמת הנחש בחוה - עד שיעביר ה' רוח הטומאה › פיסקה 7 (קכז ע"א)

צפצוף העופות מכח הנחש - עד שיעביר ה' רוח הטומאה

חיי שרה · כשפים בנשים מזוהמת הנחש בחוה - עד שיעביר ה' רוח הטומאה · מאמר 13 · פיסקה 7 · דף קכז ע"א

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ, הַאי מַאן דְּאִסְתַּכַּל בְּצִפְצוּפוֹי דְּעוֹפֵי אַמַּאי אִקְרֵי נָחָשׁ. אָמַר לוֹ, דְּהָא מֵהַהוּא סִטְרָא קָאָתֵי דְּרוּחַ מְסָאֲבָא שַׁרְיָא עַל הַהוּא עוֹפָא וְאוֹדַע מִלִּין בְּעַלְמָא. וְכָל רוּחַ מְסָאֲבָא בְּנָחָשׁ אִתְדַּבָּקוּ וְאַתְיָין לְעַלְמָא וְלֵית מַאן דְּיִשְׁתְּזִיב מִנֵּיהּ בְּעַלְמָא, דְּהָא אִיהוּ אִשְׁתַּכַּח עִם כֹּלָּא, עַד זִמְנָא דְּזָמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעֲבָרָא לֵיהּ מֵעַלְמָא כְּמָה דְאִתְּמָר דִּכְתִיב, ׳בִּלַע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה׳ (ישעיהו כה, ח) - יהו"ה אֱלהִים ׳דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְגו'׳. וּכְתִיב, ׳וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ וְגו'׳ (זכריה יג, ב).

תרגום

אָמַר לוֹ, מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּצִפְצוּפֵי הָעוֹפוֹת,, לָמָּה נִקְרָא נָחָשׁ? אָמַר לוֹ, שֶׁהֲרֵי מֵאוֹתוֹ הַצַּד בָּא, שֶׁרוּחַ טֻמְאָה שׁוֹרָה עַל הָעוֹף הַהוּא וּמוֹדִיעַ דְּבָרִים בָּעוֹלָם. וְכָל רוּחַ טֻמְאָה דְּבוּקוֹת בַּנָּחָשׁ וּבָאוֹת לָעוֹלָם, וְאֵין מִי שֶׁיִּנָּצֵל מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי הוּא נִמְצָא עִם הַכֹּל עַד הַזְּמַן שֶׁעָתִיד הקב"ה לְהַעֲבִירוֹ מִן הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, שֶׁכָּתוּב (ישעיה כה) ׳בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה ה' אֱלֹהִים׳ (ישעיה כה, ח) דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים׳וְגוֹ'׳. וְכָתוּב (זכריה ג) ׳וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ וְגוֹ'׳ (זכריה יג, ב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה, האי מאן דאסתכל בצפצופוי דעופי אמאי אקרי נחש. אמר לו, דהא מההוא סטרא קאתי דרוח מסאבא שריא על ההוא עופא ואודע מלין בעלמא. וכל רוח מסאבא בנחש אתדבקו ואתיין לעלמא ולית מאן דישתזיב מניה בעלמא, דהא איהו אשתכח עם כלא, עד זמנא דזמין קודשא בריך הוא לאעברא ליה מעלמא כמה דאתמר דכתיב, ׳בלע המות לנצח ומחה׳ (ישעיהו כה, ח) - יהו"ה אלהים ׳דמעה מעל כל פנים וגו'׳. וכתיב, ׳ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ וגו'׳ (זכריה יג, ב).

התרגום: אמר לו, מי שמסתכל בצפצופי העופות, למה נקרא נחש? אמר לו, שהרי מאותו הצד בא, שרוח טמאה שורה על העוף ההוא ומודיע דברים בעולם. וכל רוח טמאה דבוקות בנחש ובאות לעולם, ואין מי שינצל ממנו בעולם, שהרי הוא נמצא עם הכל עד הזמן שעתיד הקב"ה להעבירו מן העולם, כמו שנאמר, שכתוב (ישעיה כה) ׳בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים׳ (ישעיה כה, ח) דמעה מעל כל פנים׳וגו'׳. וכתוב (זכריה ג) ׳ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ וגו'׳ (זכריה יג, ב).

מן המפרשים

הסולם: אמר ליה האי מאן וכו': א"ל, זה מי שמסתכל בצפצופם של עופות כדי לדעת עתידות, למה נקרא נחש וכשוף, אמר לו משום שנמשך מצד הזה של טומאה, כי רוח הטומאה שורה על אותו העוף, ומודיע דברים בעולם, וכל רוח טומאה, מתדבק ובא לעולם מן הנחש,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: