הנחש הטורף לחנם כדרך השטן - שאינו נושך אלא בלחישה מלמעלה
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - רמ"ח תיבות קריאת שמע ובחינות הנשמה בשמות אלימלך ובניו · מאמר 99 · פיסקה 8
לשון הזוהר
עַד דַּהֲווֹ אָזְלוּ, חָמוּ חַד חִוְּויָא, דְּקָטֵיל בַּר נַשׁ, וַאֲזֵיל לֵיהּ. וְחָמוּ אַרְיָא, דְּטָרִיף אוּדְנָא, וְאָכִיל. אֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי אַהֲנֵי לְהַאי חִיוְיָא, דְּטָרִיף לְמַגָּנָא. פָּתַח וְאָמַר, (איוב ט׳:י״ז) ׳אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם׳. אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה, דָּא שָׂטָן, דְּאוֹרְחֵיהּ כְּחִיוְויָא, טָרִיף וְקָטֵיל לְמַגָּנָא, וְלָא אִתְהַנֵּי מִינֵיהּ. יְשׁוּפֵנִי, כְּתִיב הָכָא יְשׁוּפֵנִי, וּכְתִיב הָתָם ׳הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ׳. וּבְגִין דְּבִשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי, הִרְבָּה פְצָעַי חִנָם, דְּאוֹרְחֵיהּ לְאַבְאָשָׁא חִנָם, וְטָרַף טַרְפָּא לְמַגָּנָא. וְאִי תֵימָא בְּלָא רְשׁוּת קָא עָבִיד. וְהָכְתִיב, ׳רוּחַ סְעָרָה עוֹשָׂה דְבָרוֹ׳. וּכְתִיב, (קהלת י׳:י״א) ׳אִם יִשֹׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלָא לָחַשׁ׳. חִיוְיָא לָא נָשַׁךְ, עַד דְּלָחֲשִׁין לֵיהּ מִלְעֵילָא. דַּאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִית דְּלָחֲשִׁין לֵיהּ מִלְּעֵילָא, וְלָא אִשְׁתְּמוֹדַע לְגַבֵּיהּ הַהוּא חִוְיָא, וְקָטֵיל לֵיהּ לְאַחֲרָא. זַכָּאָה מַאן דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדַע גַּבֵּיהּ, וְלָא אִתְרְשִׁים קַמֵּיהּ.
תרגום
עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, רָאוּ נָחָשׁ אֶחָד, שֶׁהָרַג אָדָם, וְהָלַךְ לוֹ. וְרָאוּ אַרְיֵה, שֶׁטָּרַף חֲמוֹר, וְאָכַל. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מָה מוֹעִיל לְנָחָשׁ זֶה, שֶׁטּוֹרֵף לְחִנָּם. פָּתַח וְאָמַר, (איוב ט׳:י״ז) ׳אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם׳ (איוב ט, יז) - ׳אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה׳ - זֶה שָׂטָן, שֶׁדַּרְכּוֹ כְּנָחָשׁ, טוֹרֵף וְהוֹרֵג לְחִנָּם, וְאֵינוֹ נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ. ׳יְשׁוּפֵנִי׳ - כָּתוּב כָּאן ׳יְשׁוּפֵנִי׳, וְכָתוּב שָׁם ׳הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ׳. וּמִשּׁוּם שֶׁ ׳בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי׳, ׳הִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם׳, שֶׁדַּרְכּוֹ לְהָרַע חִנָּם, וְטָרַף טֶרֶף לְחִנָּם. וְאִם תֹּאמַר בְּלֹא רְשׁוּת עוֹשֶׂה. וַהֲרֵי כָּתוּב, ׳רוּחַ סְעָרָה עוֹשָׂה דְבָרוֹ׳ - וְכָתוּב, (קהלת י׳:י״א) ׳אִם יִשֹׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלָא לָחַשׁ׳ (קהלת י, יא) - הַנָּחָשׁ אֵינוֹ נוֹשֵׁךְ, עַד שֶׁלּוֹחֲשִׁים לוֹ מִלְמַעְלָה. שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יֵשׁ שֶׁלּוֹחֲשִׁים לוֹ מִלְמַעְלָה, וְלֹא נוֹדַע לוֹ לְאוֹתוֹ הַנָּחָשׁ, וְהוֹרֵג אַחֵר. אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹדָע לוֹ, וְאֵינוֹ נִרְשָׁם לְפָנָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עד דהוו אזלו, חמו חד חוויא, דקטיל בר נש, ואזיל ליה. וחמו אריא, דטריף אודנא, ואכיל. אמר רבי שמעון, מאי אהני להאי חיויא, דטריף למגנא. פתח ואמר, (איוב ט׳:י״ז) ׳אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׳. אשר בשערה, דא שטן, דאורחיה כחיוויא, טריף וקטיל למגנא, ולא אתהני מיניה. ישופני, כתיב הכא ישופני, וכתיב התם ׳הוא ישופך ראש׳. ובגין דבשערה ישופני, הרבה פצעי חנם, דאורחיה לאבאשא חנם, וטרף טרפא למגנא. ואי תימא בלא רשות קא עביד. והכתיב, ׳רוח סערה עושה דברו׳. וכתיב, (קהלת י׳:י״א) ׳אם ישך הנחש בלא לחש׳. חיויא לא נשך, עד דלחשין ליה מלעילא. דאמר רבי שמעון, אית דלחשין ליה מלעילא, ולא אשתמודע לגביה ההוא חויא, וקטיל ליה לאחרא. זכאה מאן דלא אשתמודע גביה, ולא אתרשים קמיה.
התרגום: עד שהיו הולכים, ראו נחש אחד, שהרג אדם, והלך לו. וראו אריה, שטרף חמור, ואכל. אמר רבי שמעון, מה מועיל לנחש זה, שטורף לחנם. פתח ואמר, (איוב ט׳:י״ז) ׳אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׳ (איוב ט, יז) - ׳אשר בשערה׳ - זה שטן, שדרכו כנחש, טורף והורג לחנם, ואינו נהנה ממנו. ׳ישופני׳ - כתוב כאן ׳ישופני׳, וכתוב שם ׳הוא ישופך ראש׳. ומשום ש ׳בשערה ישופני׳, ׳הרבה פצעי חנם׳, שדרכו להרע חנם, וטרף טרף לחנם. ואם תאמר בלא רשות עושה. והרי כתוב, ׳רוח סערה עושה דברו׳ - וכתוב, (קהלת י׳:י״א) ׳אם ישך הנחש בלא לחש׳ (קהלת י, יא) - הנחש אינו נושך, עד שלוחשים לו מלמעלה. שאמר רבי שמעון, יש שלוחשים לו מלמעלה, ולא נודע לו לאותו הנחש, והורג אחר. אשרי מי שאינו נודע לו, ואינו נרשם לפניו.