ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 99: מדרש רות בהמשכו - רמ"ח תיבות קריאת שמע ובחינות הנשמה בשמות אלימלך ובניו › פיסקה 21

אב ואם בן ובת באותיות השם - והתפשטות אורו בחשבון אדם מ"ה

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - רמ"ח תיבות קריאת שמע ובחינות הנשמה בשמות אלימלך ובניו · מאמר 99 · פיסקה 21

לשון הזוהר

בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֵינַשׁ י"ה ו"ה, דְּהוּא שְׁמָא קַדִּישָׁא דִילֵיהּ, נִשְׁמָתָא לְנִשְׁמָתָא, וְדָא נִקְרֵאת אָדָם, וּמִתְפַּשְׁטִין נְהוֹרִין בְּתִשְׁעָה נְהוֹרִין, וְהֵם מִשְׁתַּלְּשְׁלִין מִן י', וְהוּא אוֹר אֶחָד בְּלָא פֵּירוּדָא. וְעַל דָּא, גּוּפָא דְּאֵינַשׁ, אִתְקְרֵי לְבוּשָׁא דְאָדָם. ה' נִקְרֵאת נְשָׁמָה, וְתִזְדַּוֵּוג עִם י', וְאִתְפַּשֵּׁיט לְכַמָּה נְהוֹרִין, וְהוּא חַד. י"ה בְּלִי פֵּירוּדָא. וְעַל דָּא, ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה׳ בְּרָאָם כו', ׳וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם׳. ו' נִקְרֵאת רוּחַ, וְאִתְקְרֵי בֶּן י"ה. ה', אִתְקְרִיאַת נַפְשָׁא, וְאִתְקְרִיאַת בַּת. וְעַל דָּא, אָב וָאֵם בֵּן וּבַת. וְרָזָא דְמִלָּה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, אִיקְרֵי אָדָ"ם. וְאִתְפַּשַּׁט נְהוֹרָא דִילֵיהּ, לַחֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים נְהוֹרִין, וְדָא הוּא חוּשְׁבַּן אָדָם מ"ה.

תרגום

בָּרָא הקב"ה בָּאָדָם י"ה ו"ה, שֶׁהוּא שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ, נְשָׁמָה לַנְּשָׁמָה, וְזֶה נִקְרָא אָדָם, וּמִתְפַּשְּׁטִים אוֹרוֹת בְּתִשְׁעָה אוֹרוֹת, וְהֵם מִשְׁתַּלְשְׁלִים מִן י', וְהוּא אוֹר אֶחָד בְּלֹא פֵּרוּד. וְעַל זֶה, גּוּף הָאָדָם, נִקְרָא לְבוּשׁ הָאָדָם. ה' נִקְרֵאת נְשָׁמָה, וּמִזְדַּוֶּגֶת עִם י', וּמִתְפַּשֶּׁטֶת לְכַמָּה אוֹרוֹת, וְהוּא אֶחָד. י"ה בְּלִי פֵּרוּד. וְעַל זֶה, ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה׳ (בראשית א, כז) - בְּרָאָם וְגוֹ' - ׳וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם׳. ו' נִקְרֵאת רוּחַ, וְנִקְרֵאת בֶּן י"ה. ה', נִקְרֵאת נֶפֶשׁ, וְנִקְרֵאת בַּת. וְעַל זֶה, אָב וָאֵם בֵּן וּבַת. וְסוֹד הַדָּבָר, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, נִקְרָא אדם. וְהִתְפַּשֵּׁט אוֹרוֹ, לְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה אוֹרוֹת, וְזֶהוּ חֶשְׁבּוֹן אָדָם מ"ה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ברא הקדוש ברוך הוא באינש י"ה ו"ה, דהוא שמא קדישא דיליה, נשמתא לנשמתא, ודא נקראת אדם, ומתפשטין נהורין בתשעה נהורין, והם משתלשלין מן י', והוא אור אחד בלא פירודא. ועל דא, גופא דאינש, אתקרי לבושא דאדם. ה' נקראת נשמה, ותזדווג עם י', ואתפשיט לכמה נהורין, והוא חד. י"ה בלי פירודא. ועל דא, ׳ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו, זכר ונקבה׳ בראם כו', ׳ויקרא את שמם אדם׳. ו' נקראת רוח, ואתקרי בן י"ה. ה', אתקריאת נפשא, ואתקריאת בת. ועל דא, אב ואם בן ובת. ורזא דמלה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, איקרי אד"ם. ואתפשט נהורא דיליה, לחמשה וארבעים נהורין, ודא הוא חושבן אדם מ"ה.

התרגום: ברא הקב"ה באדם י"ה ו"ה, שהוא שמו הקדוש, נשמה לנשמה, וזה נקרא אדם, ומתפשטים אורות בתשעה אורות, והם משתלשלים מן י', והוא אור אחד בלא פרוד. ועל זה, גוף האדם, נקרא לבוש האדם. ה' נקראת נשמה, ומזדוגת עם י', ומתפשטת לכמה אורות, והוא אחד. י"ה בלי פרוד. ועל זה, ׳ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו, זכר ונקבה׳ (בראשית א, כז) - בראם וגו' - ׳ויקרא את שמם אדם׳. ו' נקראת רוח, ונקראת בן י"ה. ה', נקראת נפש, ונקראת בת. ועל זה, אב ואם בן ובת. וסוד הדבר, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, נקרא אדם. והתפשט אורו, לארבעים וחמשה אורות, וזהו חשבון אדם מ"ה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים