ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 99: מדרש רות בהמשכו - רמ"ח תיבות קריאת שמע ובחינות הנשמה בשמות אלימלך ובניו › פיסקה 20

הבל מזן אדם וקין כלאים משמאל - ואין קנאה אלא על ברית קדש

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - רמ"ח תיבות קריאת שמע ובחינות הנשמה בשמות אלימלך ובניו · מאמר 99 · פיסקה 20

לשון הזוהר

פְּתַח רַבִּי וַאֲמַר, הָכֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן, נִשְׁמָתָא לְנִשְׁמָתָא. חַוָּה, נִשְׁמָתָא. קַיִן וְהֶבֶל, הֶבֶל, מִזִּינָא חָדָא עִם אָדָם וְחַוָּה, וְאִתְקְרֵי רוּחַ דְּקוּדְשָׁא. קַיִן, רוּחַ דְּטוּמְאָה דִשְׂמָאלָא, אִתְקְרֵי כִּלְאַיִם. וַהֲוֵי עִירְבּוּבְיָא, דְלָא אִצְטְרִיךְ. סִטְרָא אָחֳרָא, דְּלָא מִזִּינָא דְּאָדָם וְחַוָּה. וְעַל דָּא, ׳לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּיו׳. וְעַל דָּא, לֹא תֵיעוֹל בְּרִית דְּקוּדְשָׁא בִּרְשׁוּת אַחֲרִיתֵּי, לֹא יִהְיֶה ׳לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי׳. וְאָדָם הוּא דוּגְמָא שֶׁל מַעְלָה. ׳אֱלֹהִים אֲחֵרִים׳, דָּא חֲמוֹר וְאַתְוָן. זָכָר וּנְקֵבָה. וְעַל דָּא, מַאן דְּעָאֵיל בְּרִית קַדִּישָׁא בִּרְשׁוּת אָחֳרָא, כְּתִיב בֵּיהּ, (הושע ה׳:ז׳) בַּה' בָּגָדוּ כִּי בָּנִים זָרִים יָלָדוּ. וְלֵית קִנְאָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּר מִן דָּא דִּבְרִית קַדִּישָׁא.

תרגום

פָּתַח רַבִּי וְאָמַר, כָּךְ אָדָם הָרִאשׁוֹן, נְשָׁמָה לַנְּשָׁמָה. חַוָּה, נְשָׁמָה. קַיִן וְהֶבֶל, הֶבֶל, מִזַּן אֶחָד עִם אָדָם וְחַוָּה, וְנִקְרָא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. קַיִן, רוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁל הַשְּׂמֹאל, נִקְרָא כִּלְאַיִם. וְהָיָה עִרְבּוּבְיָה, שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ. סִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁאֵינוֹ מִזַּן אָדָם וְחַוָּה. וְעַל זֶה, ׳לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּיו׳ (דברים כב, י) - וְעַל זֶה, לֹא תִּכָּנֵס בְּרִית קֹדֶשׁ בִּרְשׁוּת אַחֶרֶת, לֹא יִהְיֶה ׳לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי׳ (דברים ה, ז). וְאָדָם הוּא דֻּגְמָה שֶׁל מַעְלָה. ׳אֱלֹהִים אֲחֵרִים׳, זֶה חֲמוֹר וַאֲתוֹנוֹ. זָכָר וּנְקֵבָה. וְעַל זֶה, מִי שֶׁמַּכְנִיס בְּרִית קֹדֶשׁ בִּרְשׁוּת אַחֶרֶת, כָּתוּב בּוֹ, (הושע ה׳:ז׳) בַּה' בָּגְדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ - וְאֵין קִנְאָה לְהקב"ה, אֶלָּא מִזֹּאת שֶׁל בְּרִית קֹדֶשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח רבי ואמר, הכי אדם הראשון, נשמתא לנשמתא. חוה, נשמתא. קין והבל, הבל, מזינא חדא עם אדם וחוה, ואתקרי רוח דקודשא. קין, רוח דטומאה דשמאלא, אתקרי כלאים. והוי עירבוביא, דלא אצטריך. סטרא אחרא, דלא מזינא דאדם וחוה. ועל דא, ׳לא תחרש בשור ובחמור יחדיו׳. ועל דא, לא תיעול ברית דקודשא ברשות אחריתי, לא יהיה ׳לך אלהים אחרים על פני׳. ואדם הוא דוגמא של מעלה. ׳אלהים אחרים׳, דא חמור ואתון. זכר ונקבה. ועל דא, מאן דעאיל ברית קדישא ברשות אחרא, כתיב ביה, (הושע ה׳:ז׳) בה' בגדו כי בנים זרים ילדו. ולית קנאה להקדוש ברוך הוא, בר מן דא דברית קדישא.

התרגום: פתח רבי ואמר, כך אדם הראשון, נשמה לנשמה. חוה, נשמה. קין והבל, הבל, מזן אחד עם אדם וחוה, ונקרא רוח הקדש. קין, רוח הטמאה של השמאל, נקרא כלאים. והיה ערבוביה, שלא הצרך. סטרא אחרא, שאינו מזן אדם וחוה. ועל זה, ׳לא תחרש בשור ובחמור יחדיו׳ (דברים כב, י) - ועל זה, לא תכנס ברית קדש ברשות אחרת, לא יהיה ׳לך אלהים אחרים על פני׳ (דברים ה, ז). ואדם הוא דגמה של מעלה. ׳אלהים אחרים׳, זה חמור ואתונו. זכר ונקבה. ועל זה, מי שמכניס ברית קדש ברשות אחרת, כתוב בו, (הושע ה׳:ז׳) בה' בגדו כי בנים זרים ילדו - ואין קנאה להקב"ה, אלא מזאת של ברית קדש.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: