מעשי העוף כמעשי האדם ושבחו לקונו - ׳ייטב לך׳ ולא ׳אטיב לך׳
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - דין גדולי הדור קודם לעולם ורחמים המתעוררים בשלוח הקן · מאמר 98 · פיסקה 20
לשון הזוהר
וְאַף עַל גַּב דְּכוּלְהוֹ בְּרִיָּין הָכֵי, לָא הֲוָה בְּרִיָּה קָלֵיל לְמִירְדַּף בָּתַר עוֹבָדָא דְּבַר נָשׁ, כְּעוֹפָא. בַּר נָשׁ בָּנֵי בִּנְיָין לְדִיּוּרֵיהּ, עוֹפָא בְּנֵי בִּנְיָין לְדִיּוּרֵיהּ. בַּר נָשׁ אַתְיָא מְזוֹנֵי לִבְרֵיהּ, עוֹפָא אַתְיָא מְזוֹנֵי לְבָנֶיהָ. בַּר נָשׁ אַסֵּי לְמַרְעִין בְּעִשְׂבָא, עוֹפָא בְּעִשְׂבָא מַסֵּי לְמַרְעִין. בַּר נָשׁ אוּמָנָא וְעָבִיד אַרְבִין בְּיַמָּא, עוֹפָא נָטַל גּוֹזָלֵיהּ וְאַתְקֵין לֵיהּ עַל כֵּיף יַמָּא. בַּר נָשׁ מְשַׁבַּח וּמְרוֹמֵם לְמַלְכָּא עִילָּאָה, עוֹפָא מְצַפְצְפָא וּמְשַׁבְּחָא לְמָרֵיהּ, דְּהוּא אֱלָהָא עִילָּאָה. וּבְגִין כָּךְ, ׳לְמַעַן יִיטַב לָךְ׳, אֵטִיב לָךְ לָא כְתִיב, אֶלָּא ׳יִיטַב לָךְ׳. הַהוּא שִׁלּוּחָא דְּצִיפּוֹרָא דִּמְשַׁלַח, דְּאִתְעַר עַל עַלְמָא לְאוֹטִיב לָךְ.
תרגום
וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַנִּבְרָאִים כָּךְ, לֹא הָיְתָה בְּרִיָּה קַלָּה לִרְדֹּף אַחַר מַעֲשֵׂה הָאָדָם, כְּעוֹף. הָאָדָם בּוֹנֶה בִּנְיָן לְמָדוֹרוֹ, הָעוֹף בּוֹנֶה בִּנְיָן לְמָדוֹרוֹ. הָאָדָם מֵבִיא מָזוֹן לְבָנָיו, הָעוֹף מֵבִיא מָזוֹן לְבָנֶיהָ. הָאָדָם מְרַפֵּא מַחֲלוֹת בְּעֵשֶׂב, הָעוֹף בְּעֵשֶׂב מְרַפֵּא מַחֲלוֹת. הָאָדָם אֻמָּן וְעוֹשֶׂה אֳנִיּוֹת בַּיָּם, הָעוֹף נוֹטֵל גּוֹזָלוֹ וּמְתַקֵּן לוֹ עַל שְׂפַת הַיָּם. הָאָדָם מְשַׁבֵּחַ וּמְרוֹמֵם לְמֶלֶךְ עֶלְיוֹן, הָעוֹף מְצַפְצֵף וּמְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹנוֹ, שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ עֶלְיוֹן. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳לְמַעַן יִיטַב לָךְ׳, ׳אֵיטִיב לָךְ׳ לֹא כָּתוּב, אֶלָּא ׳יִיטַב לָךְ׳. אוֹתוֹ הַשִּׁלּוּחַ שֶׁל הַצִּפּוֹר שֶׁמְּשַׁלֵּחַ, מְעוֹרֵר עַל הָעוֹלָם לְהֵיטִיב לְךָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואף על גב דכולהו בריין הכי, לא הוה בריה קליל למירדף בתר עובדא דבר נש, כעופא. בר נש בני בניין לדיוריה, עופא בני בניין לדיוריה. בר נש אתיא מזוני לבריה, עופא אתיא מזוני לבניה. בר נש אסי למרעין בעשבא, עופא בעשבא מסי למרעין. בר נש אומנא ועביד ארבין בימא, עופא נטל גוזליה ואתקין ליה על כיף ימא. בר נש משבח ומרומם למלכא עילאה, עופא מצפצפא ומשבחא למריה, דהוא אלהא עילאה. ובגין כך, ׳למען ייטב לך׳, אטיב לך לא כתיב, אלא ׳ייטב לך׳. ההוא שלוחא דציפורא דמשלח, דאתער על עלמא לאוטיב לך.
התרגום: ואף על פי שכל הנבראים כך, לא היתה בריה קלה לרדף אחר מעשה האדם, כעוף. האדם בונה בנין למדורו, העוף בונה בנין למדורו. האדם מביא מזון לבניו, העוף מביא מזון לבניה. האדם מרפא מחלות בעשב, העוף בעשב מרפא מחלות. האדם אמן ועושה אניות בים, העוף נוטל גוזלו ומתקן לו על שפת הים. האדם משבח ומרומם למלך עליון, העוף מצפצף ומשבח לאדונו, שהוא אלוה עליון. ומשום כך, ׳למען ייטב לך׳, ׳איטיב לך׳ לא כתוב, אלא ׳ייטב לך׳. אותו השלוח של הצפור שמשלח, מעורר על העולם להיטיב לך.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: