שמחת רבי בון בקול - ו ׳כלם בחכמה עשית׳ שהאדם נתמלא ושאר הבריות מתוספתו
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - דין גדולי הדור קודם לעולם ורחמים המתעוררים בשלוח הקן · מאמר 98 · פיסקה 19
לשון הזוהר
קָם ר' בּוֹן עַל רַגְלוֹהִי, וְחָדֵי, וַאֲמַר, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשָׁמַעְנָא לְהַאי קָלָא, וְאִלְמָלֵא לָא אֲתֵינָא לְעַלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא, דַּיִּי. אַהֲהַר הַהוּא קָלָא כְּמִלְּקַדְּמִין, פָּתַח וְאָמַר, (תהילים ק״ד:כ״ד) ׳מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ וְגו'׳. כָּל עַלְמָא לָא אִיתוֹן אֶלָּא בְּחָכְמָה. וּבַר נַשׁ אִתְמְלֵי בְּכוֹלָּא. שְׁאָר בְּרִיָּין, בְּתוֹסֶפְתָּא דְּחָכְמְתָא, דְּאִשְׁתָּאַר בְּבַר נָשׁ.
תרגום
קָם רַבִּי בּוּן עַל רַגְלָיו, וְשָׂמַח, וְאָמַר, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁשָּׁמַעְתִּי קוֹל זֶה, וְאִלְמָלֵא לֹא בָּאתִי לָעוֹלָם אֶלָּא לִשְׁמֹעַ זֹאת, דַּי לִי. חָזַר אוֹתוֹ הַקּוֹל כְּמִקֹּדֶם, פָּתַח וְאָמַר, (תהילים ק״ד:כ״ד) ׳מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ וְגוֹ'׳ (תהלים קד, כד). כָּל הָעוֹלָם לֹא בָּא אֶלָּא בְּחָכְמָה. וְהָאָדָם נִתְמַלֵּא בַּכֹּל. שְׁאָר הַנִּבְרָאִים, בְּתוֹסֶפֶת הַחָכְמָה, שֶׁנִּשְׁאֲרָה בָּאָדָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קם ר' בון על רגלוהי, וחדי, ואמר, בריך רחמנא דשמענא להאי קלא, ואלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא, דיי. אההר ההוא קלא כמלקדמין, פתח ואמר, (תהילים ק״ד:כ״ד) ׳מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית וגו'׳. כל עלמא לא איתון אלא בחכמה. ובר נש אתמלי בכולא. שאר בריין, בתוספתא דחכמתא, דאשתאר בבר נש.
התרגום: קם רבי בון על רגליו, ושמח, ואמר, ברוך הרחמן ששמעתי קול זה, ואלמלא לא באתי לעולם אלא לשמע זאת, די לי. חזר אותו הקול כמקדם, פתח ואמר, (תהילים ק״ד:כ״ד) ׳מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית וגו'׳ (תהלים קד, כד). כל העולם לא בא אלא בחכמה. והאדם נתמלא בכל. שאר הנבראים, בתוספת החכמה, שנשארה באדם.
מן המפרשים
הסולם: מן המקבילה בויצא מאמר כג, ה (קנו:) - התאמה חלקית והאי נהורא דלא נהיר וכו': ואותו האור שאינו מאיר, דהיינו הקו שמאל בקשר ג' הקוין של מעלה, שבבינה, הוא מוציא כל הצבאות והמחנות למינים הרבה המשונים זה מזה, שזה בחכמה וזה בחסדים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: