צער הצפור המשלחת שגרם רחמים לעולם - ושכרו ׳למען ייטב לך׳
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - דין גדולי הדור קודם לעולם ורחמים המתעוררים בשלוח הקן · מאמר 98 · פיסקה 18
לשון הזוהר
וְעַל דָּא אֲמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַשְׁרֵי צִפּוֹרָא לְבַר, וְהִיא אִיתְעָרַת רַחֲמִין עַל כָּל עָלְמָא, מַאן גָּרִים לְמֵיחַס עַל עַלְמָא וּלְאִיתְעַר רַחֲמִין עֲלַיְיהוּ. הַהוּא בַּר נָשׁ דְּשָׁלַח הַהוּא צִיפּוֹר לְצַעֲרָהּ בִּתְרֵין גְּוָונִין, הָכֵי אִתְעַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאִתְמְלֵי רַחֲמִין עַל כָּל אִינוּן מָארֵי דְּצַעֲרָא, וְעַל כָּל אִינוּן דִּמְנַדְּדֵי מִדּוּכְתַּיְיהוּ. וּבְגִין כָּךְ, אַגְרֵיהּ דְּהַאי בַּר נָשׁ, מַה כְּתִיב בֵּיהּ. (דברים כ״ב:ז׳) ׳לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים׳.
תרגום
וְעַל זֶה אָמַר הקב"ה, אַשְׁרֵי הַצִּפּוֹר הַחוּצָה, שֶׁהִיא מְעוֹרֶרֶת רַחֲמִים עַל כָּל הָעוֹלָם, מִי גָּרַם לָחוּס עַל הָעוֹלָם וּלְעוֹרֵר רַחֲמִים עֲלֵיהֶם. אוֹתוֹ הָאָדָם שֶׁשִּׁלַּח אֶת אוֹתָהּ הַצִּפּוֹר לְצַעֲרָהּ בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים, כָּךְ מִתְעוֹרֵר הקב"ה, וּמִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי הַצַּעַר, וְעַל כָּל אוֹתָם הַנּוֹדְדִים מִמְּקוֹמָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ, שְׂכָרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאָדָם, מַה כָּתוּב בּוֹ. (דברים כ״ב:ז׳) ׳לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים׳ (דברים כב, ז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא אמר הקדוש ברוך הוא, אשרי צפורא לבר, והיא איתערת רחמין על כל עלמא, מאן גרים למיחס על עלמא ולאיתער רחמין עלייהו. ההוא בר נש דשלח ההוא ציפור לצערה בתרין גוונין, הכי אתער הקדוש ברוך הוא, ואתמלי רחמין על כל אינון מארי דצערא, ועל כל אינון דמנדדי מדוכתייהו. ובגין כך, אגריה דהאי בר נש, מה כתיב ביה. (דברים כ״ב:ז׳) ׳למען ייטב לך והארכת ימים׳.
התרגום: ועל זה אמר הקב"ה, אשרי הצפור החוצה, שהיא מעוררת רחמים על כל העולם, מי גרם לחוס על העולם ולעורר רחמים עליהם. אותו האדם ששלח את אותה הצפור לצערה בשתי דרכים, כך מתעורר הקב"ה, ומתמלא רחמים על כל אותם בעלי הצער, ועל כל אותם הנודדים ממקומם. ומשום כך, שכרו של אותו האדם, מה כתוב בו. (דברים כ״ב:ז׳) ׳למען ייטב לך והארכת ימים׳ (דברים כב, ז).
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: