ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 98: מדרש רות בהמשכו - דין גדולי הדור קודם לעולם ורחמים המתעוררים בשלוח הקן › פיסקה 17

׳כצפור נודדת מן קנה׳ - התעוררות רחמים על הנודדים ממקומם ושבורי לב

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - דין גדולי הדור קודם לעולם ורחמים המתעוררים בשלוח הקן · מאמר 98 · פיסקה 17

לשון הזוהר

הַאי עוֹפָא כַּד פָּרַח מִגּוֹזָלֵיהּ, וְאִשְׁתַּלַּח מֵעַל בְּנָהָא, מְצַפְצְפָא וְאָזְלָא, וְלָא יָדְעָה לְאָן אֲתַר אָזְלָא, מְנַדְּרָא לְמֵיבַד גַּרְמָהּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ (תהילים קמ״ה:ט׳) ׳וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׳, אֲפִילּוּ עַל יִתּוּשָׁא זְעֵירָא בְּעָלְמָא, רַחֲמִין דִּילֵיהּ עַל כֹּלָּא. הַהוּא דִּמְמַנָּא עַל עוֹפָּא, אִיתְעַר לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִתְעַר עַל בְּנוֹי, כְּדֵין קָלָא נָפְקָא קַמֵּיהּ, וְאָמְרָה, (משלי כ״ז:ח׳) ׳כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְקוֹמוֹ׳. כְּדֵין אִיהוּ אִתְעַר רַחֲמֵי, עַל כָּל אִינוּן דְּאָזְלֵי מְנַדְּדֵי מֵאֲתַר לַאֲתַר, וּמִדוּךְ לְדוּךְ אָחֳרָא. תְּבִירֵי לִבָּא, תְּבִירֵי חֵילֵי. וְאִיתְעַר רַחֲמֵי עַל כָּל עָלְמִין, וְחָס עֲלַיְיהוּ, וְשָׁבֵיק חוֹבֵי דִּמְנַדְּדָן מֵאַתְרַיְיהוּ, וְחָס עֲלַיְיהוּ וְעַל כָּל עַלְמָא.

תרגום

עוֹף זֶה כְּשֶׁפּוֹרֵחַ מִגּוֹזָלוֹ, וּמְשֻׁלַּח מֵעַל בָּנֶיהָ, מְצַפְצֶפֶת וְהוֹלֶכֶת, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת לְאָן מָקוֹם הוֹלֶכֶת, נוֹדֶדֶת לְאַבֵּד עַצְמָהּ. הקב"ה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהילים קמ״ה:ט׳) ׳וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׳ (תהלים קמה, ט) - אֲפִלּוּ עַל יַתּוּשׁ קָטָן שֶׁבָּעוֹלָם, רַחֲמָיו עַל הַכֹּל. אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה עַל הָעוֹף, מִתְעוֹרֵר אֶל הקב"ה. וְהקב"ה מִתְעוֹרֵר עַל בָּנָיו, אָז קוֹל יוֹצֵא לְפָנָיו, וְאוֹמֵר, (משלי כ״ז:ח׳) ׳כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְקוֹמוֹ׳ (משלי כז, ח) - אָז הוּא מְעוֹרֵר רַחֲמִים, עַל כָּל אוֹתָם הַהוֹלְכִים נוֹדְדִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם אַחֵר. שְׁבוּרֵי לֵב, שְׁבוּרֵי כֹחַ. וּמְעוֹרֵר רַחֲמִים עַל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְחָס עֲלֵיהֶם, וְסוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת הַנּוֹדְדִים מִמְּקוֹמָם, וְחָס עֲלֵיהֶם וְעַל כָּל הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: האי עופא כד פרח מגוזליה, ואשתלח מעל בנהא, מצפצפא ואזלא, ולא ידעה לאן אתר אזלא, מנדרא למיבד גרמה. הקדוש ברוך הוא דכתיב ביה (תהילים קמ״ה:ט׳) ׳ורחמיו על כל מעשיו׳, אפילו על יתושא זעירא בעלמא, רחמין דיליה על כלא. ההוא דממנא על עופא, איתער לגבי הקדוש ברוך הוא. והקדוש ברוך הוא אתער על בנוי, כדין קלא נפקא קמיה, ואמרה, (משלי כ״ז:ח׳) ׳כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׳. כדין איהו אתער רחמי, על כל אינון דאזלי מנדדי מאתר לאתר, ומדוך לדוך אחרא. תבירי לבא, תבירי חילי. ואיתער רחמי על כל עלמין, וחס עלייהו, ושביק חובי דמנדדן מאתרייהו, וחס עלייהו ועל כל עלמא.

התרגום: עוף זה כשפורח מגוזלו, ומשלח מעל בניה, מצפצפת והולכת, ואינה יודעת לאן מקום הולכת, נודדת לאבד עצמה. הקב"ה, שכתוב בו (תהילים קמ״ה:ט׳) ׳ורחמיו על כל מעשיו׳ (תהלים קמה, ט) - אפלו על יתוש קטן שבעולם, רחמיו על הכל. אותו הממנה על העוף, מתעורר אל הקב"ה. והקב"ה מתעורר על בניו, אז קול יוצא לפניו, ואומר, (משלי כ״ז:ח׳) ׳כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׳ (משלי כז, ח) - אז הוא מעורר רחמים, על כל אותם ההולכים נודדים ממקום למקום, וממקום למקום אחר. שבורי לב, שבורי כח. ומעורר רחמים על כל העולמות, וחס עליהם, וסולח עונות הנודדים ממקומם, וחס עליהם ועל כל העולם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: