׳שלח תשלח׳ שני שלוחין בית ראשון ושני - ואריכות הרגז בארך אפים
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - דין גדולי הדור קודם לעולם ורחמים המתעוררים בשלוח הקן · מאמר 98 · פיסקה 15
לשון הזוהר
וְעַל דָּא שְׁכִינָה צוֹעֶקֶת עַל בָּנֶיהָ. הָא כְתִיב, ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח׳, תְּרֵין שִׁלּוּחִין, דְּאִינוּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח׳ אֲפִילּוּ ק' זִימְנִין דְּאִי אַהֲדַר עַל גּוֹזָלֵיהּ גּוֹ רְחִימוּ דִּבְנָהָא, שַׁלֵּחַ אֲפִילּוּ כַּמָּה זִמְנִין, עַד דַּאֲזַל לֵיהּ וְסָתַר קַן שֶׁלָּהּ, וְיִטוֹל בְּנִין טְמִירִין דְּקוּנְטְרָא, לְמֵיטַל אִגְרָא, הָא רַחֲמָנָא לָא אִשְׁתְּכַח אֶלָּא הָכֵי. ׳וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים׳, שֶׁיַּאֲרִיךְ רוֹגֶז מִן שֵׁשֶׁת יָמִים, שֶׁנִּקְרְאוּ ׳אֶרֶךְ אַפַּיִם׳. ׳ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְגו'׳.
תרגום
וְעַל זֶה שְׁכִינָה צוֹעֶקֶת עַל בָּנֶיהָ. הֲרֵי כָּתוּב, ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח׳, שְׁנֵי שִׁלּוּחִים, שֶׁהֵם בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח׳ אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים, שֶׁאִם חוֹזֶרֶת עַל גּוֹזָלֶיהָ מִתּוֹךְ אַהֲבַת בָּנֶיהָ, מְשַׁלְּחָהּ אֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים, עַד שֶׁהוֹלֵךְ וְסוֹתֵר אֶת קִנָּהּ, וְיִקַּח בָּנִים טְמוּנִים מִן הַקֶּן, לָקַחַת שָׂכָר, הֲרֵי הָרַחֲמָן לֹא נִמְצָא אֶלָּא כָּךְ. ׳וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים׳, שֶׁיַּאֲרִיךְ רֹגֶז מִשֵּׁשֶׁת יָמִים, שֶׁנִּקְרְאוּ ׳אֶרֶךְ אַפַּיִם׳. ׳ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְגוֹ'׳ (שמות לד, ו).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא שכינה צועקת על בניה. הא כתיב, ׳שלח תשלח׳, תרין שלוחין, דאינון בית ראשון ובית שני. ׳שלח תשלח׳ אפילו ק' זימנין דאי אהדר על גוזליה גו רחימו דבנהא, שלח אפילו כמה זמנין, עד דאזל ליה וסתר קן שלה, ויטול בנין טמירין דקונטרא, למיטל אגרא, הא רחמנא לא אשתכח אלא הכי. ׳והארכת ימים׳, שיאריך רוגז מן ששת ימים, שנקראו ׳ארך אפים׳. ׳ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים וגו'׳.
התרגום: ועל זה שכינה צועקת על בניה. הרי כתוב, ׳שלח תשלח׳, שני שלוחים, שהם בית ראשון ובית שני. ׳שלח תשלח׳ אפלו מאה פעמים, שאם חוזרת על גוזליה מתוך אהבת בניה, משלחה אפלו כמה פעמים, עד שהולך וסותר את קנה, ויקח בנים טמונים מן הקן, לקחת שכר, הרי הרחמן לא נמצא אלא כך. ׳והארכת ימים׳, שיאריך רגז מששת ימים, שנקראו ׳ארך אפים׳. ׳ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים וגו'׳ (שמות לד, ו).
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: