׳ואת הבנים תקח לך׳ - שאין החס פועל כלום ובכית האם המגרשת
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - דין גדולי הדור קודם לעולם ורחמים המתעוררים בשלוח הקן · מאמר 98 · פיסקה 14
לשון הזוהר
׳וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ׳. אַרְכִין רַבִּי בּוֹן אוּדְנוֹי, וּשְׁמַע הַהוּא קָלָא דַּאֲמַר, חָס עַל דָּא, לָא אֲמַר וְלָא כְלוּם. מַאן דְּחָס, שְׁבַק אִימָּא וּבְנָהָא וְאָזֵיל לֵיהּ. וּמַה דְּאִימָּא מִתָּרְכָא מִן הַקַּן, מַה הִיא אוֹמֶרֶת. אוֹי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי, וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי, וְהִגְלֵיתִי בָּנַי לְבֵין הָאוּמּוֹת. וְעַל דָּא יְרַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּהָא רַחֲמָנָא לָא אִשְׁתַּכַּח אֶלָא הָכֵי.
תרגום
׳וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ׳ (דברים כב, ז) - הִטָּה רַבִּי בּוּן אָזְנָיו, וְשָׁמַע אוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁאָמַר, חָס עַל זֶה, לֹא אָמַר וְלֹא כְלוּם. מִי שֶׁחָס, עוֹזֵב אֶת הָאֵם וּבָנֶיהָ וְהוֹלֵךְ לוֹ. וּמַה שֶּׁהָאֵם מְגֹרֶשֶׁת מִן הַקֵּן, מַה הִיא אוֹמֶרֶת. אוֹי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי, וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי, וְהִגְלֵיתִי בָּנַי לְבֵין הָאֻמּוֹת. וְעַל זֶה יְרַחֵם הקב"ה, שֶׁהֲרֵי הָרַחֲמָן לֹא נִמְצָא אֶלָּא כָּךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ואת הבנים תקח לך׳. ארכין רבי בון אודנוי, ושמע ההוא קלא דאמר, חס על דא, לא אמר ולא כלום. מאן דחס, שבק אימא ובנהא ואזיל ליה. ומה דאימא מתרכא מן הקן, מה היא אומרת. אוי שהחרבתי את ביתי, ושרפתי את היכלי, והגליתי בני לבין האומות. ועל דא ירחם הקדוש ברוך הוא, דהא רחמנא לא אשתכח אלא הכי.
התרגום: ׳ואת הבנים תקח לך׳ (דברים כב, ז) - הטה רבי בון אזניו, ושמע אותו הקול שאמר, חס על זה, לא אמר ולא כלום. מי שחס, עוזב את האם ובניה והולך לו. ומה שהאם מגרשת מן הקן, מה היא אומרת. אוי שהחרבתי את ביתי, ושרפתי את היכלי, והגליתי בני לבין האמות. ועל זה ירחם הקב"ה, שהרי הרחמן לא נמצא אלא כך.
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה בויקרא מאמר מב, ד (יז.) ישאג על נוהו פי' שואג על המ' שהיא נוהו שהחרבתי את ביתי וכו'. פירוש בחי' ירושלים נק' ביתי. ובחי' ציון נק' היכלי והם יסוד ומ' דנוקבא כנודע:
הסולם: מן המקבילה בויקרא מאמר מב, ד (יז.) ורזא דמלתא הכל וכו׳: וסוד הדבר, בכל מקום שלא נמצא דכר ונוקבא, אין הברכות שורות עליו. וע״כ הקב״ה גועה ובוכה, כש״א, שאג ישאג על נוהו. ומהו אומר. הוא, אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי , וכו'.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: