עזיבת רבי בון את קסרין - ותנא הדורש ׳קן צפור׳ בתשובה וברחל
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - דין גדולי הדור קודם לעולם ורחמים המתעוררים בשלוח הקן · מאמר 98 · פיסקה 12
לשון הזוהר
וַיְהִי בִּימֵי. רַבִּי בּוֹן, כָּל יוֹמוֹי הֲוָה בְּקֵסָרִין, יוֹמָא חַד חָמָא עַמָּא דְסָרְחֵי, דַּהֲווֹ מִסְכְּנֵי אָזְלוֹ, וְלָא מַשְׁגִּיחִין עֲלַיְיהוּ. אֲמַר, וַדַּאי דִינָא אִתְחֲזֵי הָכָא, קָם וַאֲזֵיל לֵיהּ. יוֹמָא חַד חָלִישׁ דַּעְתֵּיהּ, פָּגַע בִּכְפַר סִיכְנִין בְּרִמּוֹן, וְאַדְמוּךְ. שָׁמַע חַד קָלָא, לְחַד תַּנָּא דְּלָעֵי בִּרְנָנָא דְאוֹרַיְיתָא דַּאֲמַר, ׳כִּי יִקָּרֵא׳ (דברים כב, ו) ׳קַן צִפוֹר לְפָנֶיךָ׳ וכו'. קַן, זֶה תְּשׁוּבָה. בַּדֶּרֶךְ, זֶה רָחֵל. שֶׁנֶּאֱמַר, ׳וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וְאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם׳ (משלי ד, יח). וְצַדִּיקִים, תְּרֵין בְּנִין, יוֹסֵף וּבִנְיָמִין. וְהִיא נִקְרֵאת לְבָנָה, הוֹלֶכֶת כָּל הַלַּיְלָה, וּמֵאִיר לָהֶם, ׳עַד נְכוֹן הַיּוֹם׳, שֶׁהוּא יַעֲקֹב.
תרגום
וַיְהִי בִּימֵי. רַבִּי בּוּן, כָּל יָמָיו הָיָה בְּקֵיסָרִין, יוֹם אֶחָד רָאָה אֶת הָעָם מִתְקַלְקְלִים, שֶׁהָיוּ עֲנִיִּים הוֹלְכִים, וְלֹא מַשְׁגִּיחִים עֲלֵיהֶם. אָמַר, וַדַּאי דִּין נִרְאֶה כָּאן, קָם וְהָלַךְ לוֹ. יוֹם אֶחָד חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ, פָּגַע בִּכְפַר סִכְנִין בְּרִמּוֹן, וְנִרְדַּם. שָׁמַע קוֹל אֶחָד, שֶׁל תַּנָּא אֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּנִגּוּן הַתּוֹרָה, שֶׁאָמַר, ׳כִּי יִקָּרֵא׳ (דברים כב, ו) ׳קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ׳ וְכוּ'. קַן, זֶה תְּשׁוּבָה. בַּדֶּרֶךְ, זֶה רָחֵל. שֶׁנֶּאֱמַר, ׳וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וְאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם׳ (משלי ד, יח) - וְצַדִּיקִים, שְׁנֵי בָּנִים, יוֹסֵף וּבִנְיָמִין. וְהִיא נִקְרֵאת לְבָנָה, הוֹלֶכֶת כָּל הַלַּיְלָה, וּמְאִירָה לָהֶם, ׳עַד נְכוֹן הַיּוֹם׳ - שֶׁהוּא יַעֲקֹב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ויהי בימי. רבי בון, כל יומוי הוה בקסרין, יומא חד חמא עמא דסרחי, דהוו מסכני אזלו, ולא משגיחין עלייהו. אמר, ודאי דינא אתחזי הכא, קם ואזיל ליה. יומא חד חליש דעתיה, פגע בכפר סיכנין ברמון, ואדמוך. שמע חד קלא, לחד תנא דלעי ברננא דאורייתא דאמר, ׳כי יקרא׳ (דברים כב, ו) ׳קן צפור לפניך׳ וכו'. קן, זה תשובה. בדרך, זה רחל. שנאמר, ׳וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום׳ (משלי ד, יח). וצדיקים, תרין בנין, יוסף ובנימין. והיא נקראת לבנה, הולכת כל הלילה, ומאיר להם, ׳עד נכון היום׳, שהוא יעקב.
התרגום: ויהי בימי. רבי בון, כל ימיו היה בקיסרין, יום אחד ראה את העם מתקלקלים, שהיו עניים הולכים, ולא משגיחים עליהם. אמר, ודאי דין נראה כאן, קם והלך לו. יום אחד חלשה דעתו, פגע בכפר סכנין ברמון, ונרדם. שמע קול אחד, של תנא אחד שעוסק בנגון התורה, שאמר, ׳כי יקרא׳ (דברים כב, ו) ׳קן צפור לפניך׳ וכו'. קן, זה תשובה. בדרך, זה רחל. שנאמר, ׳וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום׳ (משלי ד, יח) - וצדיקים, שני בנים, יוסף ובנימין. והיא נקראת לבנה, הולכת כל הלילה, ומאירה להם, ׳עד נכון היום׳ - שהוא יעקב.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: