ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 97: מדרש רות בהמשכו - יסוד העולם מנקדת ציון ועדות יעקב בקריאת שמע › פיסקה 16

נשיאת יעקב בארבע כנפים ושבע ברכותיו - ועמידתו כעיר מקפת חומה על בניו

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - יסוד העולם מנקדת ציון ועדות יעקב בקריאת שמע · מאמר 97 · פיסקה 16

לשון הזוהר

בְּהַהוּא שַׁעֲתָא, נָטְלֵי לֵיהּ לְיַעֲקֹב בְּאַרְבַּע גַּדְפִין, פְּרִישָׂן לְאַרְבַּע סִיטְרֵי עָלְמָא, וְסָלְקֵי לֵיהּ לְקַמֵּי קַדִּישָׁא עִילָּאָה, וּמְבָרַךְ לֵיהּ בְּשֶׁבַע בִּרְכָאן. פְּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַאֲמַר, זַכָּאָה אִיהוּ אַבָּא, דְּזַרְעָא דָּא אוֹלִיד בְּאַרְעָא. זַכָּאִין אִינוּן בְּנִין, דְּקָא מְעַטְרִין לַאֲבוּהוֹן הָכֵי. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, כָּל אִינוּן חֵילֵי דִשְׁמַיָא, פָּתְחֵי וְאָמְרֵי בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְיַעֲקֹב מִתְעַטֵר בִּתְלֵיסַר נַהֲרָא אֲפַרְסְמוֹנָא דַכְיָא, וְקָאִים תָּדִיר כְּקַרְתָּא מֻקָּפָא שׁוּר עַל בְּנוֹי קַמֵּיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא שָׁבַק דִּינָא תַּקִּיפָא לְשַׁלְטָא עֲלַיְיהוּ, וְכָל בְּנֵי עַלְמָא לָא יָכְלִין לְשֵׁצָאָה לְהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב׳ (ישעיה מד, ב).

תרגום

בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה, נוֹשְׂאִים אֶת יַעֲקֹב בְּאַרְבַּע כְּנָפַיִם, פְּרוּשׂוֹת לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וּמַעֲלִים אוֹתוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן, וּמְבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת. פָּתַח הקב"ה וְאָמַר, אַשְׁרֵי הָאָב, שֶׁזֶּרַע זֶה הוֹלִיד בָּאָרֶץ. אַשְׁרֵיהֶם הַבָּנִים, שֶׁמְּעַטְּרִים אֶת אֲבִיהֶם כָּךְ. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה, כָּל אוֹתָם חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם, פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְיַעֲקֹב מִתְעַטֵּר בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר נְהַר אֲפַרְסְמוֹן זַךְ, וְעוֹמֵד תָּמִיד כְּעִיר מֻקֶּפֶת חוֹמָה עַל בָּנָיו לִפְנֵי הקב"ה, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ דִּין קָשֶׁה לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשְׁמִיד אוֹתָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב׳ (ישעיה מד, ב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בההוא שעתא, נטלי ליה ליעקב בארבע גדפין, פרישן לארבע סיטרי עלמא, וסלקי ליה לקמי קדישא עילאה, ומברך ליה בשבע ברכאן. פתח הקדוש ברוך הוא ואמר, זכאה איהו אבא, דזרעא דא אוליד בארעא. זכאין אינון בנין, דקא מעטרין לאבוהון הכי. בההיא שעתא, כל אינון חילי דשמיא, פתחי ואמרי ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ויעקב מתעטר בתליסר נהרא אפרסמונא דכיא, וקאים תדיר כקרתא מקפא שור על בנוי קמיה דקודשא בריך הוא, ולא שבק דינא תקיפא לשלטא עלייהו, וכל בני עלמא לא יכלין לשצאה להון. הדא הוא דכתיב, ׳אל תירא עבדי יעקב׳ (ישעיה מד, ב).

התרגום: באותה השעה, נושאים את יעקב בארבע כנפים, פרושות לארבע רוחות העולם, ומעלים אותו לפני הקדוש העליון, ומברך אותו בשבע ברכות. פתח הקב"ה ואמר, אשרי האב, שזרע זה הוליד בארץ. אשריהם הבנים, שמעטרים את אביהם כך. באותה השעה, כל אותם חילות השמים, פותחים ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ויעקב מתעטר בשלשה עשר נהר אפרסמון זך, ועומד תמיד כעיר מקפת חומה על בניו לפני הקב"ה, ואינו מניח דין קשה לשלט עליהם, וכל בני העולם אינם יכולים להשמיד אותם. זהו שכתוב, ׳אל תירא עבדי יעקב׳ (ישעיה מד, ב).

מן המפרשים

אור החמה: מן המקבילה בתרומה מאמר יב, ה (קלג:) זכאה עמא דידעי דא שגילוי הסוד בעצמו אלינו הוא אושר גדול כי מי גלה מסתורין של יוצר בראשית אל התחתונים והאושר השם ומסדרי סדורא עלאה דמהימנותא כמוהם כמלאכי השרת הם מסדרים ומתקנים. בההיא שעתא…

הסולם: מן המקבילה בתרומה מאמר יב, ה (קלג:) בההיא שעתא מטרוניתא וכו': בשעה ההיא מתתקנת המלכות, ומתקשטת, דהיינו שמקבלת מוחין מאמא, כנ"ל (בהקסה"ז אות י"ז) דאמא אוזיפת לברתא מאנהא וקשיט לה בקישוטהא ע"ש. ומכניסים אותה המשמשים דהיינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו