ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 97: מדרש רות בהמשכו - יסוד העולם מנקדת ציון ועדות יעקב בקריאת שמע › פיסקה 14

׳ישיש כגבור לרוץ אורח׳ - אדמימות השמש כגבור המנצח וחזרתה לגונה

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - יסוד העולם מנקדת ציון ועדות יעקב בקריאת שמע · מאמר 97 · פיסקה 14

לשון הזוהר

וְלֵית בְּכָל אִינוּן כּוֹכְבֵי שְׁמַיָא וּמַזָּלֵי דְּאִיקְּרֵי גִבּוֹר, בַּר מִשִּׁמְשָׁא. מַה גְּבוּרָה עָבִיד. אֶלָּא כַּד אִסְתַּיֵּים יְמָמָא וְעָאל לֵילְיָא, אִסְתַּתְּמָן כָּל אִינוּן כֵּוִין וּמַשְׁקוֹפִין דִּרְקִיעָא. בְּשַׁעֲתָא דְּאָתֵי יְמָמָא וְשִׁמְשָׁא נְפַק, אִתְעַטַר וְאִתְגְּלֵיף בְּאַתְוָון דְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וּבְתוֹקְפָא וּבְחֵילָא דִּילֵיהּ, כָּנֵיס בְּכָל אִינוּן רְקִיעִין, וּבָקַע בְּכָל אִינוּן חַלּוֹנִין, וְאִתּוֹקְדוּן בְּשַׁלְהוֹבוֹי, וּפְתַח לוֹן וּנְפַק לְבַר. וּמְנָא לָן דְּאִתְקְרֵי גִבּוֹר. דִּכְתִיב, (תהילים י״ט:ו׳) ׳יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אוֹרַח׳. וּכְתִיב, (שופטים ה׳:ל״א) כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ. כְּגִבּוֹר שֶׁנִּכְנַס לַמִּלְחָמָה וְנוֹצֵחַ, הוּא אָדוֹם. כְּשֶׁנִּצַּח חוֹזֵר לִגְוָונוֹ הָרִאשׁוֹן. כָּךְ הַשֶּׁמֶשׁ, כְּשֶׁיּוֹצֵא, נִדְלָקִים בּוֹ שַׁלְהָבוֹתָיו, וְהוּא אָדוֹם מֵרוֹב גְּבוּרָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר לַגַּוָּון הָרִאשׁוֹן.

תרגום

וְאֵין בְּכָל אוֹתָם כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּמַזָּלוֹת שֶׁנִּקְרָא גִּבּוֹר, זוּלַת הַשֶּׁמֶשׁ. אֵיזוֹ גְּבוּרָה עוֹשָׂה. אֶלָּא כְּשֶׁמִּסְתַּיֵּם הַיּוֹם וְנִכְנָס הַלַּיְלָה, נִסְתָּמִים כָּל אוֹתָם הַחַלּוֹנוֹת וּמַשְׁקוֹפֵי הָרָקִיעַ. בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַיּוֹם וְהַשֶּׁמֶשׁ יוֹצֵאת, מִתְעַטֶּרֶת וְנֶחְקֶקֶת בְּאוֹתִיּוֹת סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וּבְתָקְפָּהּ וּבְכֹחָהּ, נִכְנֶסֶת בְּכָל אוֹתָם הָרְקִיעִים, וּבוֹקַעַת בְּכָל אוֹתָם הַחַלּוֹנוֹת, וְנִשְׂרָפִים בְּלַהֲבוֹתֶיהָ, וּפוֹתַחַת אוֹתָם וְיוֹצֵאת הַחוּצָה. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁנִּקְרֵאת גִּבּוֹר. שֶׁכָּתוּב, (תהילים י״ט:ו׳) ׳יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אוֹרַח׳ - וְכָתוּב, (שופטים ה׳:ל״א) כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ. כְּגִבּוֹר שֶׁנִּכְנַס לַמִּלְחָמָה וְנוֹצֵחַ, הוּא אָדֹם. כְּשֶׁנִּצַּח חוֹזֵר לְגַוְונוֹ הָרִאשׁוֹן. כָּךְ הַשֶּׁמֶשׁ, כְּשֶׁיּוֹצֵאת, נִדְלָקִים בָּהּ שַׁלְהָבוֹתֶיהָ, וְהִיא אֲדֻמָּה מֵרֹב גְּבוּרָתָהּ, וְאַחַר כָּךְ חוֹזֶרֶת לַגַּוְון הָרִאשׁוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ולית בכל אינון כוכבי שמיא ומזלי דאיקרי גבור, בר משמשא. מה גבורה עביד. אלא כד אסתיים יממא ועאל ליליא, אסתתמן כל אינון כוין ומשקופין דרקיעא. בשעתא דאתי יממא ושמשא נפק, אתעטר ואתגליף באתוון דרזא דשמא קדישא, ובתוקפא ובחילא דיליה, כניס בכל אינון רקיעין, ובקע בכל אינון חלונין, ואתוקדון בשלהובוי, ופתח לון ונפק לבר. ומנא לן דאתקרי גבור. דכתיב, (תהילים י״ט:ו׳) ׳ישיש כגבור לרוץ אורח׳. וכתיב, (שופטים ה׳:ל״א) כצאת השמש בגבורתו. כגבור שנכנס למלחמה ונוצח, הוא אדום. כשנצח חוזר לגוונו הראשון. כך השמש, כשיוצא, נדלקים בו שלהבותיו, והוא אדום מרוב גבורתו, ואחר כך חוזר לגוון הראשון.

התרגום: ואין בכל אותם כוכבי השמים ומזלות שנקרא גבור, זולת השמש. איזו גבורה עושה. אלא כשמסתים היום ונכנס הלילה, נסתמים כל אותם החלונות ומשקופי הרקיע. בשעה שבא היום והשמש יוצאת, מתעטרת ונחקקת באותיות סוד השם הקדוש, ובתקפה ובכחה, נכנסת בכל אותם הרקיעים, ובוקעת בכל אותם החלונות, ונשרפים בלהבותיה, ופותחת אותם ויוצאת החוצה. ומנין לנו שנקראת גבור. שכתוב, (תהילים י״ט:ו׳) ׳ישיש כגבור לרוץ אורח׳ - וכתוב, (שופטים ה׳:ל״א) כצאת השמש בגבורתו. כגבור שנכנס למלחמה ונוצח, הוא אדם. כשנצח חוזר לגוונו הראשון. כך השמש, כשיוצאת, נדלקים בה שלהבותיה, והיא אדמה מרב גבורתה, ואחר כך חוזרת לגוון הראשון.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: