ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 97: מדרש רות בהמשכו - יסוד העולם מנקדת ציון ועדות יעקב בקריאת שמע › פיסקה 13

יציאת השמש בתקף כגבר תקיף - ובקיעת שלשה עשר משקופי חלוני הרקיע

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - יסוד העולם מנקדת ציון ועדות יעקב בקריאת שמע · מאמר 97 · פיסקה 13

לשון הזוהר

אַקְדימוּ וַאֲזָלוּ, וַהֲוָה נָהֵיר יְמָמָא. כַּד נְפַק שִׁמְשָׁא וְאִתְגְּלֵי לְעַלְמָא, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִצְחָק לְרַבִּי נְהוֹרָאי, תְּוַוהְנָא כַּד אִסְתַּכַּלְנָא בְּשִׁמְשָׁא, דְּכִי נָפַק, נָפֵיק סוּמְקָא, וּלְבָתַר הָכֵי אִתְהַדַּר חִוְּורָא. אַמַּאי. וַדַּאי אִדְכַּרְנָא מִלָּה, דַּאֲמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁלוֹם, אֲמַר רַבִּי יִצְחָק בֶּן יְהוּדָא, שִׁמְשָׁא כַּד נָפֵיק, נָפֵיק בְּתוֹקְפָא, כִּגְבַר תַּקִּיף. ובָקַע תְּלֵיסַר מַשְׁקוֹפֵי חַלּוֹנֵי דִרְקִיעָא.

תרגום

הִקְדִּימוּ וְהָלְכוּ, וְהֵאִיר הַיּוֹם. כְּשֶׁיָּצְאָה הַשֶּׁמֶשׁ וְנִגְלְתָה לָעוֹלָם, אָמַר לוֹ רַבִּי יִצְחָק לְרַבִּי נְהוֹרָאי, תָּמַהְתִּי כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי בַּשֶּׁמֶשׁ, שֶׁכַּאֲשֶׁר יוֹצֵאת, יוֹצֵאת אֲדֻמָּה, וְאַחַר כָּךְ חוֹזֶרֶת לְבָנָה. לָמָּה. וַדַּאי נִזְכַּרְתִּי בְּדָבָר, שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁלוֹם, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בֶּן יְהוּדָה, הַשֶּׁמֶשׁ כְּשֶׁיּוֹצֵאת, יוֹצֵאת בְּתֹקֶף, כְּגֶבֶר תַּקִּיף. וּבוֹקַעַת שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מַשְׁקוֹפֵי חַלּוֹנֵי הָרָקִיעַ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אקדימו ואזלו, והוה נהיר יממא. כד נפק שמשא ואתגלי לעלמא, אמר ליה רבי יצחק לרבי נהוראי, תווהנא כד אסתכלנא בשמשא, דכי נפק, נפיק סומקא, ולבתר הכי אתהדר חוורא. אמאי. ודאי אדכרנא מלה, דאמר רבי יוסי בן שלום, אמר רבי יצחק בן יהודא, שמשא כד נפיק, נפיק בתוקפא, כגבר תקיף. ובקע תליסר משקופי חלוני דרקיעא.

התרגום: הקדימו והלכו, והאיר היום. כשיצאה השמש ונגלתה לעולם, אמר לו רבי יצחק לרבי נהוראי, תמהתי כשהסתכלתי בשמש, שכאשר יוצאת, יוצאת אדמה, ואחר כך חוזרת לבנה. למה. ודאי נזכרתי בדבר, שאמר רבי יוסי בן שלום, אמר רבי יצחק בן יהודה, השמש כשיוצאת, יוצאת בתקף, כגבר תקיף. ובוקעת שלשה עשר משקופי חלוני הרקיע.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים