זרקא נגון בשמחה - זריקה מרחוק למי שאינו ידוע ואינו נתפס
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳נעשה אדם בצלמנו׳ בטעמים ובנקודות ועליית האותיות לע"ב · מאמר 95 · פיסקה 9
לשון הזוהר
זַרְקָא, דָּא אִיהוּ נִיגוּנָא בְּחֶדְוָה, כַּד אָתֵי בּוּצִינָא דְקַרְדִינוּתָא, בְּהַהוּא בְּטִישׁוּ דְּגוֹ אֲוִירָא דַכְיָא דְּלָא אִתְפַּס, יָהֵיב חֲדוּ וְחֶדְוָה, וְזָרֵיק מֵרָחוֹק, לְנַגְנָא בְּחֶדְוָה, לְמַאן דְּלָא יְדִיעַ וְלָא אִתְפַּס כְּלָל, וְקָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ, וְלָא אִתְיַשֵּׁב לְמִנְדַע, עַד דְּקָרֵיב בְּסֻכְלְתָנוּ יַתִּיר. וְכֵן תְּנוּעֵי כּוּלְהוּ, כָּל חַד וְחַד כִּדְקָא יָאוֹת.
תרגום
זַרְקָא - זֶהוּ נִגּוּן בְּשִׂמְחָה, כְּשֶׁבָּא בּוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא, בְּאוֹתָהּ הַפְּגִיעָה שֶׁבְּתוֹךְ הָאֲוִיר הַזַּךְ שֶׁאֵינוֹ נִתְפָּס, נוֹתֵן שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, וְזוֹרֵק מֵרָחוֹק, לְנַגֵּן בְּשִׂמְחָה, לְמִי שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ וְאֵינוֹ נִתְפָּס כְּלָל, וְעוֹמֵד בְּקִיּוּמוֹ, וְאֵינוֹ נִתְיַשֵּׁב לָדַעַת, עַד שֶׁקָּרֵב בְּהַשְׂכָּלָה יְתֵרָה. וְכֵן כָּל הַתְּנוּעוֹת, כָּל אַחַת וְאַחַת כָּרָאוּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: זרקא, דא איהו ניגונא בחדוה, כד אתי בוצינא דקרדינותא, בההוא בטישו דגו אוירא דכיא דלא אתפס, יהיב חדו וחדוה, וזריק מרחוק, לנגנא בחדוה, למאן דלא ידיע ולא אתפס כלל, וקאים בקיומיה, ולא אתישב למנדע, עד דקריב בסכלתנו יתיר. וכן תנועי כולהו, כל חד וחד כדקא יאות.
התרגום: זרקא - זהו נגון בשמחה, כשבא בוצינא דקרדינותא, באותה הפגיעה שבתוך האויר הזך שאינו נתפס, נותן ששון ושמחה, וזורק מרחוק, לנגן בשמחה, למי שאינו ידוע ואינו נתפס כלל, ועומד בקיומו, ואינו נתישב לדעת, עד שקרב בהשכלה יתרה. וכן כל התנועות, כל אחת ואחת כראוי.