׳כדמותנו׳ הנקדות שיצאו מדיוקן הנקדה העליונה - שאין דיוקן לאותיות למעלה
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳נעשה אדם בצלמנו׳ בטעמים ובנקודות ועליית האותיות לע"ב · מאמר 95 · פיסקה 6
לשון הזוהר
כִדְמוּתֵנוּ, אִלֵּין רָזִין דִּנְקוּדֵי, דְּאִינוּן נָפְקוּ מִגּוֹ דִּיוּקְנָא חָדָא דִנְקוּדָה עִילָּאָה, מֵהַהוּא דִּיוּקְנָא סְתִימָא דְּלָא אִתְחֲזֵי, וּמִגּוֹ דְּנָפְקֵי מִגּוֹ נְקוּדָה חָדָא אִקְרוּן נְקוּדֵי דְמוּת, דִּיוּקְנָא דִּנְקוּדָה עִילָּאָה. דְּאִי תֵימָא אַתְוָון. לָאו הָכֵי, דְּהָא דְיוֹקְנָא, לָאו אִיהוּ לְעֵילָא, וְלָא תַּלְיָיא תַּמָּן דִּיוּקְנָא, דְּהָא לְבָתַר דְּנָפְקֵי מֵרָזָא דְעַלְמָא עִילָּאָה, אַגְלִימוּ וְאִצְטַיְירוּ כּוּלְהוּ, מַה דְּלָא הֲוַת מִקַּדְמַת דְּנָא, דְּלָאו אִית דִּיוּקְנָא וְצִיּוּרָא לְעֵילָא כְּלַל, וְעַל דָּא לָא יְדִיעַ, וְלֵית מַאן דְּיָדַע בֵּיהּ כְּלוּם. רֵאשִׁיתָא סְתִימָא דְאִתְגַלְּיָיא, וְלָא יְדִיעַ, חַד נְקוּדָה סְתִימָא אִיהוּ. וְהַהוּא נְקוּדָה, לָא יְדִיעַ, וְלָא אִתְגַּלְּיָא, וְלֵית מַאן דְּיָדַע בָּהּ. אֲבָל אַתְוָון, לָא בָהּ אִתְצַיְירָן, וְלָא תַּלְיָין לְעֵילָא, דְּהָא לֵית תַּמָּן דִּיוּקְנָא כְּלַל. וְעַל דָּא, כִּדְמוּתֵנוּ אִלֵּין נְקוּדֵי. בְּצַלְמֵינוּ, אִלֵּין תְּנוּעֵי, דְּאִיהוּ שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא.
תרגום
'כִּדְמוּתֵנוּ' - אֵלֶּה סוֹדוֹת הַנְּקֻדּוֹת, שֶׁהֵן יָצְאוּ מִתּוֹךְ דִּיּוּקָן אֶחָד שֶׁל נְקֻדָּה עֶלְיוֹנָה, מֵאוֹתוֹ דִּיּוּקָן סָתוּם שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה, וּמִתּוֹךְ שֶׁיּוֹצְאוֹת מִתּוֹךְ נְקֻדָּה אַחַת נִקְרָאוֹת נְקֻדּוֹת דְּמוּת, דִּיּוּקָן הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה. שֶׁאִם תֹּאמַר הָאוֹתִיּוֹת - אֵין זֶה כֵּן, שֶׁהֲרֵי הַדִּיּוּקָן אֵינוֹ לְמַעְלָה, וְלֹא תָּלוּי שָׁם דִּיּוּקָן, שֶׁהֲרֵי אַחַר שֶׁיּוֹצְאוֹת מִסּוֹד הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, נִגְלְמוּ וְנִצְטַיְּרוּ כֻּלָּן, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה קֹדֶם לָכֵן, שֶׁאֵין דִּיּוּקָן וְצִיּוּר לְמַעְלָה כְּלָל. וְעַל כֵּן אֵינוֹ יָדוּעַ, וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ כְּלוּם. הָרֵאשִׁית הַסְּתוּמָה שֶׁאֵינָהּ מִתְגַּלָּה וְאֵינָהּ יְדוּעָה, נְקֻדָּה סְתוּמָה אַחַת הִיא. וְאוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה, אֵינָהּ יְדוּעָה, וְאֵינָהּ מִתְגַּלָּה, וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בָּהּ. אֲבָל הָאוֹתִיּוֹת, לֹא בָּהּ נִצְטַיְּרוּ, וְלֹא תְּלוּיוֹת לְמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי אֵין שָׁם דִּיּוּקָן כְּלָל. וְעַל כֵּן, 'כִּדְמוּתֵנוּ' - אֵלֶּה הַנְּקֻדּוֹת. 'בְּצַלְמֵנוּ' - אֵלֶּה הַתְּנוּעוֹת, שֶׁהֵן שְׁלֵמוּת הַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כדמותנו, אלין רזין דנקודי, דאינון נפקו מגו דיוקנא חדא דנקודה עילאה, מההוא דיוקנא סתימא דלא אתחזי, ומגו דנפקי מגו נקודה חדא אקרון נקודי דמות, דיוקנא דנקודה עילאה. דאי תימא אתוון. לאו הכי, דהא דיוקנא, לאו איהו לעילא, ולא תלייא תמן דיוקנא, דהא לבתר דנפקי מרזא דעלמא עילאה, אגלימו ואצטיירו כולהו, מה דלא הות מקדמת דנא, דלאו אית דיוקנא וציורא לעילא כלל, ועל דא לא ידיע, ולית מאן דידע ביה כלום. ראשיתא סתימא דאתגלייא, ולא ידיע, חד נקודה סתימא איהו. וההוא נקודה, לא ידיע, ולא אתגליא, ולית מאן דידע בה. אבל אתוון, לא בה אתציירן, ולא תליין לעילא, דהא לית תמן דיוקנא כלל. ועל דא, כדמותנו אלין נקודי. בצלמינו, אלין תנועי, דאיהו שלימו דכלא.
התרגום: 'כדמותנו' - אלה סודות הנקדות, שהן יצאו מתוך דיוקן אחד של נקדה עליונה, מאותו דיוקן סתום שאינו נראה, ומתוך שיוצאות מתוך נקדה אחת נקראות נקדות דמות, דיוקן הנקדה העליונה. שאם תאמר האותיות - אין זה כן, שהרי הדיוקן אינו למעלה, ולא תלוי שם דיוקן, שהרי אחר שיוצאות מסוד העולם העליון, נגלמו ונצטירו כלן, מה שלא היה קדם לכן, שאין דיוקן וציור למעלה כלל. ועל כן אינו ידוע, ואין מי שיודע בו כלום. הראשית הסתומה שאינה מתגלה ואינה ידועה, נקדה סתומה אחת היא. ואותה הנקדה, אינה ידועה, ואינה מתגלה, ואין מי שיודע בה. אבל האותיות, לא בה נצטירו, ולא תלויות למעלה, שהרי אין שם דיוקן כלל. ועל כן, 'כדמותנו' - אלה הנקדות. 'בצלמנו' - אלה התנועות, שהן שלמות הכל.