ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 95: שיר השירים בהמשכו - ׳נעשה אדם בצלמנו׳ בטעמים ובנקודות ועליית האותיות לע"ב › פיסקה 4

נשיבת רוח חיים באותיות על ידי הנקדות - ׳בצלמנו כדמותנו׳ בדעת ובהשכלה

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳נעשה אדם בצלמנו׳ בטעמים ובנקודות ועליית האותיות לע"ב · מאמר 95 · פיסקה 4

לשון הזוהר

בְּשַׁעֲתָא דְּנָפְקוּ אַתְוָון מִגּוֹ רָזָא עִילָּאָה, כְּמָא דְאִתְּמָר, וְאִתְגְּלִימוּ, וְאִצְטַיְירוּ בִּדְיוֹקְנָא דְאָדָם. לְבָתַר נָפְקוּ נְקוּדֵי, וְאַנְשֵׁיב בְּהוּ רוּחָא דְחַיֵּי, וְאִתְקַיְימוּ אַתְוָון, כְּבַר נָשׁ דְּקָאִים עַל רַגְלוֹי בְּקִיּוּמָא דְרוּחָא. לְבָתַר דִּנְקוּדֵי אִתְקַיְּימוּ עַל אַתְוָון, וְיָהֲבוּ בְהוֹ נַפְשָׁא, אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי בְּדַעְתָּא וְסוּכְלְתָנוּ, וּלְנַטְלָא בְּמַטְלָנוֹי, וּלְמֵיהַב מְזוֹנָא וְתוֹקְפָא לְאַחֲרָא. וְדָא אִיהִי בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. כְּמָא דְאוֹקִימְנָא, בְּצַלְמֵנוּ דָא רָזָא דְעַלְמָא עִילָּאָה. כִּדְמוּתֵנוּ דָּא רָזָא דְעַלְמָא תַּתָּאָה.

תרגום

בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ הָאוֹתִיּוֹת מִתּוֹךְ הַסּוֹד הָעֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וְנִגְלְמוּ וְנִצְטַיְּרוּ בְּדִיּוּקַן הָאָדָם. אַחַר כָּךְ יָצְאוּ הַנְּקֻדּוֹת, וְנִשְׁבָה בָּהֶן רוּחַ חַיִּים, וְנִתְקַיְּמוּ הָאוֹתִיּוֹת, כְּאָדָם הָעוֹמֵד עַל רַגְלָיו בְּקִיּוּם הָרוּחַ. אַחַר שֶׁהַנְּקֻדּוֹת נִתְקַיְּמוּ עַל הָאוֹתִיּוֹת, וְנָתְנוּ בָּהֶן נֶפֶשׁ, צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּדַעַת וְהַשְׂכָּלָה, וְלָלֶכֶת בַּהֲלִיכוֹתָיו, וְלָתֵת מָזוֹן וְעֹצֶם לְאַחֵר. וְזוֹהִי 'בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ'. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, 'בְּצַלְמֵנוּ' - זֶה סוֹד הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. 'כִּדְמוּתֵנוּ' - זֶה סוֹד הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בשעתא דנפקו אתוון מגו רזא עילאה, כמא דאתמר, ואתגלימו, ואצטיירו בדיוקנא דאדם. לבתר נפקו נקודי, ואנשיב בהו רוחא דחיי, ואתקיימו אתוון, כבר נש דקאים על רגלוי בקיומא דרוחא. לבתר דנקודי אתקיימו על אתוון, ויהבו בהו נפשא, אצטריך למהוי בדעתא וסוכלתנו, ולנטלא במטלנוי, ולמיהב מזונא ותוקפא לאחרא. ודא איהי בצלמנו כדמותנו. כמא דאוקימנא, בצלמנו דא רזא דעלמא עילאה. כדמותנו דא רזא דעלמא תתאה.

התרגום: בשעה שיצאו האותיות מתוך הסוד העליון, כמו שנאמר, ונגלמו ונצטירו בדיוקן האדם. אחר כך יצאו הנקדות, ונשבה בהן רוח חיים, ונתקימו האותיות, כאדם העומד על רגליו בקיום הרוח. אחר שהנקדות נתקימו על האותיות, ונתנו בהן נפש, צריך להיות בדעת והשכלה, וללכת בהליכותיו, ולתת מזון ועצם לאחר. וזוהי 'בצלמנו כדמותנו'. כמו שבארנו, 'בצלמנו' - זה סוד העולם העליון. 'כדמותנו' - זה סוד העולם התחתון.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים