תקון צעדי הגבר לפניו - והנותן לבו למלך הקדוש נחשב כשלו ממש
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳נעשה אדם בצלמנו׳ בטעמים ובנקודות ועליית האותיות לע"ב · מאמר 95 · פיסקה 3
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, ׳מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ׳, כַּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בֵּיהּ בְּבַר נַשׁ, כָּל צַעֲדוֹי וְכָל אוֹרְחוֹי אִינְהוּ מִתְתַּקְנָן קַמֵּיהּ, וְאִיהוּ מְתַקֵּן לְהוֹ כָּל חַד וְחַד כִּדְקָא יָאוֹת. וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ, אֲפִילּוּ בְּמִילֵי דְעָלְמָא. תּוּ. ׳מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ׳, אִי בַּר נַשׁ יְשַׁוֵּי דַעְתֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ וְלִבֵּיהּ לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, לְמֵהַךְ בָּתַר אוֹרְחֵיהּ דְּאִיהוּ עָבִיד. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בֵּיהּ, כְּאִילּוּ הוּא דִילֵיהּ מַמָּשׁ.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, ׳מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ׳, כְּשֶׁהקב"ה רוֹצֶה בְּאָדָם, כָּל צְעָדָיו וְכָל דְּרָכָיו הֵם מִתְתַּקְּנִים לְפָנָיו, וְהוּא מְתַקֵּן אוֹתָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי. ׳וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ׳, אֲפִלּוּ בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם. עוֹד. ׳מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ׳, אִם הָאָדָם יָשִׂים דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ וְלִבּוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, לָלֶכֶת אַחַר דַּרְכּוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, הקב"ה רוֹצֶה בּוֹ, כְּאִלּוּ הוּא שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, ׳מה' מצעדי גבר כוננו׳, כד קודשא בריך הוא אתרעי ביה בבר נש, כל צעדוי וכל אורחוי אינהו מתתקנן קמיה, ואיהו מתקן להו כל חד וחד כדקא יאות. ודרכו יחפץ, אפילו במילי דעלמא. תו. ׳מה' מצעדי גבר כוננו׳, אי בר נש ישוי דעתיה ורעותיה ולביה לגבי מלכא קדישא, למהך בתר אורחיה דאיהו עביד. קודשא בריך הוא אתרעי ביה, כאילו הוא דיליה ממש.
התרגום: בא וראה, ׳מה' מצעדי גבר כוננו׳, כשהקב"ה רוצה באדם, כל צעדיו וכל דרכיו הם מתתקנים לפניו, והוא מתקן אותם כל אחד ואחד כראוי. ׳ודרכו יחפץ׳, אפלו בעניני העולם. עוד. ׳מה' מצעדי גבר כוננו׳, אם האדם ישים דעתו ורצונו ולבו אל המלך הקדוש, ללכת אחר דרכו שהוא עושה, הקב"ה רוצה בו, כאלו הוא שלו ממש.
מן המפרשים
כתם פז: מן המקבילה במקץ מאמר ז, א (קצח.) ויוסף הוא השליט על הארץ ר' ייסא פתח ועתה ירום ראשי וכו' יבאר כי ברצות ה' את יריאיו ירומם אותם וישפיל ויכניע אויביהם תחתיהם ובפרט הדחוים מפני השנאה או הקנאה שמקנאים בהם כענינו של דוד ע"ה שאמר על…
אור החמה: מן המקבילה במקץ מאמר ז, א (קצח.) ◆ זקיף ליה על כל בני עלמא במעלת המציאו' ואח"כ ממליכו על בנ"א. וז"ש ועביד ליה רישא ולא שהם לא יסבלוהו אלא וכולהו אתכפיין קמיה ממש מקבלים אותו עליהם והיינו והאלדי"ם יבקש את הנרדף אחר שהוא נרדף…
הסולם: מן המקבילה במקץ מאמר ז, א (קצח.) ויוסף הוא השליט וגו': ר' ייסא פתח ואמר. ועתה ירום ראשי וגו'. בוא וראה, כשהקב"ה חפץ באדם, מנשאו על כל בני העולם, ועושה אותו ראש על כל, וכל שונאיו נכנעים תחתיו.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: