התעטפות הקב"ה באות א' לברוא שמים - ויציאת ו' משנקרשו השמים מן המים
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳נעשה אדם בצלמנו׳ בטעמים ובנקודות ועליית האותיות לע"ב · מאמר 95 · פיסקה 15
לשון הזוהר
הֵיךָ עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כַּד אַתְוָון נָפְקוּ, אָת קַדְמָאָה דְּנָפֵיק, רֵישׁ לְכָל אַתְוָון, אִיהִי א'. מָה עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אִתְעַטַף בְּהַהוּא אָת, וּבְרָא שָׁמַיִם. וְאָת דָּא בְּרָא בֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רָזָא דְיִיחוּדָא, דְּאִינוּן תְּלַת דַּרְגִּין, וְאִינוּן שָׁמַיִם, רָזָא חַד. כְּמָא דְאוֹקִימְנָא, וְהָא אִתְּמָר. כֵּיוָן דְּאִתְבְּרוּ שָׁמַיִם בְּרָזָא דָא, עַד לָא הֲווֹ קְרִישׁוּ וְלָא גְלִידוּ שָׁמַיִם, דְּהָא טְמִירִין הֲווֹ גּוֹ מַיָיא, רָזָא דְאָת א', דְּאִיהוּ לְיָמִינָא. לְבָתַר דְּאַקְרִישׁוּ מִגּוֹ מַיָיא, נָפְקַת אָת ו', מִתְצַיְירָא בְּצִיּוּרָא, דִּגְלִימוּ בִּדְיוֹקְנָא דְאָדָם. וְעִם כָּל דָּא לָא חָסַר מֵהַהוּא דִּיוּקְנָא דְּאָת א' כְּלוּם, וְאִתְהַדַּר וְאִתְיַישֵׁב בְּדוּכְתֵּיהּ.
תרגום
כֵּיצַד עָשָׂה הקב"ה. כְּשֶׁיָּצְאוּ הָאוֹתִיּוֹת, הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה הַיּוֹצֵאת, רֹאשׁ לְכָל הָאוֹתִיּוֹת, הִיא א'. מָה עָשָׂה הקב"ה. נִתְעַטֵּף בְּאוֹתָהּ הָאוֹת, וּבָרָא שָׁמַיִם. וְאוֹת זוֹ בָּרָא בָּהּ הקב"ה סוֹד הַיִּחוּד, שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת, וְהֵן שָׁמַיִם, סוֹד אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וַהֲרֵי נֶאֱמַר. כֵּיוָן שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם בְּסוֹד זֶה, עֲדַיִן לֹא הָיוּ קְרוּשִׁים וְלֹא קָפְאוּ הַשָּׁמַיִם, שֶׁהֲרֵי טְמוּנִים הָיוּ בְּתוֹךְ הַמַּיִם, סוֹד אוֹת א', שֶׁהִיא לְיָמִין. אַחַר שֶׁנִּקְרְשׁוּ הַשָּׁמַיִם מִתּוֹךְ הַמַּיִם, יָצְאָה אוֹת ו', מִצְטַיֶּרֶת בְּצִיּוּר, שֶׁנִּגְלְמוּ בְּדִיּוּקַן הָאָדָם. וְעִם כָּל זֶה, לֹא חָסַר מֵאוֹתוֹ הַדִּיּוּקָן שֶׁל אוֹת א' כְּלוּם, וְחָזְרָה וְנִתְיַשְּׁבָה בִּמְקוֹמָהּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: היך עבד קודשא בריך הוא. כד אתוון נפקו, את קדמאה דנפיק, ריש לכל אתוון, איהי א'. מה עבד קודשא בריך הוא. אתעטף בההוא את, וברא שמים. ואת דא ברא ביה קודשא בריך הוא, רזא דייחודא, דאינון תלת דרגין, ואינון שמים, רזא חד. כמא דאוקימנא, והא אתמר. כיון דאתברו שמים ברזא דא, עד לא הוו קרישו ולא גלידו שמים, דהא טמירין הוו גו מייא, רזא דאת א', דאיהו לימינא. לבתר דאקרישו מגו מייא, נפקת את ו', מתציירא בציורא, דגלימו בדיוקנא דאדם. ועם כל דא לא חסר מההוא דיוקנא דאת א' כלום, ואתהדר ואתיישב בדוכתיה.
התרגום: כיצד עשה הקב"ה. כשיצאו האותיות, האות הראשונה היוצאת, ראש לכל האותיות, היא א'. מה עשה הקב"ה. נתעטף באותה האות, וברא שמים. ואות זו ברא בה הקב"ה סוד היחוד, שהן שלש מדרגות, והן שמים, סוד אחד, כמו שבארנו, והרי נאמר. כיון שנבראו שמים בסוד זה, עדין לא היו קרושים ולא קפאו השמים, שהרי טמונים היו בתוך המים, סוד אות א', שהיא לימין. אחר שנקרשו השמים מתוך המים, יצאה אות ו', מצטירת בציור, שנגלמו בדיוקן האדם. ועם כל זה, לא חסר מאותו הדיוקן של אות א' כלום, וחזרה ונתישבה במקומה.