הוצאת השורק בהסתלקות אות ו' - ואין קיום ואורה לאותיות זולת הנקדות
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳נעשה אדם בצלמנו׳ בטעמים ובנקודות ועליית האותיות לע"ב · מאמר 95 · פיסקה 1
לשון הזוהר
וְתָא חֲזֵי, שְׁבָ"א אִיקְרֵי מָהִיר צֶדֶק, וְהָכֵי אִיהו. וּבְגִין כָּךְ אִיקְרֵי נֶפֶשׁ דְּהַהִיא חַיָּה, שֻׁרֻק דִּתְלַת נְקוּדִין. בְּשַׁעֲתָא דְּאָת ו' אִסְתַּלַּק מִינָהּ, אֲפֵיקַת דַעְתָּא הַהִיא דְּנָטְלָה מִגּוֹ עֵילָא, כְּמָא דְאִתְּמָר, וּבְאַתְרֵיהּ דְּאָת ו', אַפֵּיק שֻׁרֻק, וְהָכֵי אִיהוּ בְּכָל אֲתַר. וְעַל דָּא, נְקוּדֵי כּוּלְהוּ קָיְימִין לְאַנְהָרָא לְאַתְוָון, כְּעוֹבָדָא דִשְׁמַיָא וְאַרְעָא וְכָל עָלְמִין כּוּלְהוּ. וְלֵית קִיּוּמָא וּנְהִירוּ לְכָל אַתְוָון, בַּר בִּנְהִירוּ דִּנְקוּדֵי, וְכוֹלָּא אִתְמְסַר בְּרָזָא דְאוֹרַיְיתָא בְּסִינַי. וְהָכֵי אִיהוּ בְּרָזָא דִלְעֵילָא, וְכֹלָּא תִּיקּוּנָא דְאָדָם, כְּמָה דְאִתְּמָר.
תרגום
וּבֹא וּרְאֵה, הַשְּׁוָא נִקְרָא מָהִיר צֶדֶק, וְכָךְ הוּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרֵאת נֶפֶשׁ שֶׁל אוֹתָהּ חַיָּה, שׁוּרֻק שֶׁל שָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת. בְּשָׁעָה שֶׁאוֹת ו' מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנָּה, מוֹצִיאָה אוֹתָהּ הַדַּעַת שֶׁנָּטְלָה מִלְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וּבִמְקוֹם אוֹת ו' מוֹצִיאָה שׁוּרֻק, וְכָךְ הוּא בְּכָל מָקוֹם. וְעַל זֶה, כָּל הַנְּקֻדּוֹת עוֹמְדוֹת לְהָאִיר לָאוֹתִיּוֹת, כְּמַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם. וְאֵין קִיּוּם וְאוֹרָה לְכָל הָאוֹתִיּוֹת, אֶלָּא בְּאוֹרַת הַנְּקֻדּוֹת, וְהַכֹּל נִמְסַר בְּסוֹד הַתּוֹרָה בְּסִינַי. וְכָךְ הוּא בְּסוֹד שֶׁלְּמַעְלָה, וְהַכֹּל תִּקּוּן הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי, שב"א איקרי מהיר צדק, והכי איהו. ובגין כך איקרי נפש דההיא חיה, שרק דתלת נקודין. בשעתא דאת ו' אסתלק מינה, אפיקת דעתא ההיא דנטלה מגו עילא, כמא דאתמר, ובאתריה דאת ו', אפיק שרק, והכי איהו בכל אתר. ועל דא, נקודי כולהו קיימין לאנהרא לאתוון, כעובדא דשמיא וארעא וכל עלמין כולהו. ולית קיומא ונהירו לכל אתוון, בר בנהירו דנקודי, וכולא אתמסר ברזא דאורייתא בסיני. והכי איהו ברזא דלעילא, וכלא תיקונא דאדם, כמה דאתמר.
התרגום: ובא וראה, השוא נקרא מהיר צדק, וכך הוא. ומשום כך נקראת נפש של אותה חיה, שורק של שלש נקדות. בשעה שאות ו' מסתלקת ממנה, מוציאה אותה הדעת שנטלה מלמעלה, כמו שנאמר, ובמקום אות ו' מוציאה שורק, וכך הוא בכל מקום. ועל זה, כל הנקדות עומדות להאיר לאותיות, כמעשה שמים וארץ וכל העולמות כלם. ואין קיום ואורה לכל האותיות, אלא באורת הנקדות, והכל נמסר בסוד התורה בסיני. וכך הוא בסוד שלמעלה, והכל תקון האדם, כמו שנאמר.