ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 94: שיר השירים בהמשכו - סוד הנקדות והטעמים ותקון האותיות במעשה בראשית › פיסקה 21

׳שרץ נפש חיה׳ - רחישת שוא וסגול בדעת הקלה שנתנה משני הצדדים

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - סוד הנקדות והטעמים ותקון האותיות במעשה בראשית · מאמר 94 · פיסקה 21

לשון הזוהר

(שם) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה׳, דָּא אִיהוּ, בְּרָזָא דִּנְקוּדַת שְׁבָ"א סֶגוֹ"ל. דְּהָא סֶגוֹ"ל אִתְכְּלֵיל מַיִין בְּאֶשָׁא. רַחֲשִׁין רְחִישׁוּ דְּהַהוּא נֶפֶשׁ חַיָּה, הַהוּא דַעְתָּא דְּאִתְיְהֵיב לָהּ מִתְּרֵין סִטְרִין, אִיהוּ קַלָּה עֲלָהּ, וְדָא אִקְרֵי שֶׁרֶץ דְּנֶפֶשׁ חַיָּה, רְחִישׁוּ דְּרָחֵישׁ וְנָפֵיק וְאָזֵיל בְּכָל נְקוּדֵי.

תרגום

(שם) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה׳ - זֶהוּ בְּסוֹד נְקֻדַּת שְׁוָא סֶגוֹל. שֶׁהֲרֵי סֶגוֹל נִכְלָל מַיִם בְּאֵשׁ. רוֹחֲשִׁים רְחִישָׁה שֶׁל אוֹתָהּ נֶפֶשׁ חַיָּה, אוֹתָהּ הַדַּעַת שֶׁנִּתְּנָה לָהּ מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים, הִיא קַלָּה עָלֶיהָ, וְזֶה נִקְרָא 'שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה' - רְחִישָׁה שֶׁל מַה שֶּׁרוֹחֵשׁ וְיוֹצֵא וְהוֹלֵךְ בְּכָל הַנְּקֻדּוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (שם) ׳ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה׳, דא איהו, ברזא דנקודת שב"א סגו"ל. דהא סגו"ל אתכליל מיין באשא. רחשין רחישו דההוא נפש חיה, ההוא דעתא דאתיהיב לה מתרין סטרין, איהו קלה עלה, ודא אקרי שרץ דנפש חיה, רחישו דרחיש ונפיק ואזיל בכל נקודי.

התרגום: (שם) ׳ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה׳ - זהו בסוד נקדת שוא סגול. שהרי סגול נכלל מים באש. רוחשים רחישה של אותה נפש חיה, אותה הדעת שנתנה לה משני הצדדים, היא קלה עליה, וזה נקרא 'שרץ נפש חיה' - רחישה של מה שרוחש ויוצא והולך בכל הנקדות.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: