דרישת המעלה שנמסרה לרבי - שאין רשות לחדש נקדה שממנה יצאו האותיות
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - סוד הנקדות והטעמים ותקון האותיות במעשה בראשית · מאמר 94 · פיסקה 8
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ, ר', אַפְתַּח פּוּמָךְ, וִינַהֲרָן מִילָךְ. דִּרְשׁוּ דִלְעֵילָא אִתְמְסַר בִּידָךְ. פָּתַח וְאָמַר, ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים׳ (בראשית א, א). הַאי קְרָא אוֹקִימְנָא לֵיהּ בְּכַמָּה דוּכְתֵּי. אֲבָל תָּא חֲזֵי, עַל רָזָא דְּעִיקָּרָא דָא כִּדְקָא אֲמָרָן, דְּהָא אִי יֵיתוּן כָּל נְבִיאֵי מְהֵימְנֵי דְּעָלְמָא, וְיִסְתַּלְּקוּן בִּנְבוּאַתְהוֹן בִּסְלִיקוּ דִּנְבוּאָה דְמשֶׁה, לָא יָכְלִין לְחַדְתָּא אֲפִילּוּ חָדָא נְקוּדָה דְּאוֹרַיְיתָא. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּאַתְוָון כּוּלְהוּ לָא נָפְקוּ אֶלָּא מִגּוֹ נְקוּדָה זְעֵירָא, וְאַתְוָון אִינוּן כְּלָלָא דְאוֹרַיְיתָא. וְהָא לֵית לְכָל אַתְוָון רְשׁוּ לְנַטְלָא לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא, בַּר בִּנְקוּדֵי.
תרגום
אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ, רַבִּי, פְּתַח פִּיךָ, וְיָאִירוּ דְּבָרֶיךָ. דְּרִישַׁת הַמַּעְלָה נִמְסְרָה בְּיָדְךָ. פָּתַח וְאָמַר, ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים׳ (בראשית א, א). פָּסוּק זֶה בֵּאַרְנוּהוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. אֲבָל בֹּא וּרְאֵה, עַל סוֹד הָעִקָּר הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהֲרֵי אִם יָבוֹאוּ כָּל נְבִיאֵי הָאֱמֶת שֶׁבָּעוֹלָם, וְיִתְעַלּוּ בִּנְבוּאָתָם לְעִלּוּי נְבוּאַת מֹשֶׁה, לֹא יוּכְלוּ לְחַדֵּשׁ אֲפִלּוּ נְקֻדָּה אַחַת שֶׁל הַתּוֹרָה. מַה הַטַּעַם, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת לֹא יָצְאוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ נְקֻדָּה קְטַנָּה, וְהָאוֹתִיּוֹת הֵן כְּלַל הַתּוֹרָה. וַהֲרֵי אֵין לְכָל הָאוֹתִיּוֹת רְשׁוּת לִנְטוֹת לְצַד זֶה וּלְצַד זֶה, אֶלָּא בַּנְּקֻדּוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה אליהו, ר', אפתח פומך, וינהרן מילך. דרשו דלעילא אתמסר בידך. פתח ואמר, ׳בראשית ברא אלהים׳ (בראשית א, א). האי קרא אוקימנא ליה בכמה דוכתי. אבל תא חזי, על רזא דעיקרא דא כדקא אמרן, דהא אי ייתון כל נביאי מהימני דעלמא, ויסתלקון בנבואתהון בסליקו דנבואה דמשה, לא יכלין לחדתא אפילו חדא נקודה דאורייתא. מאי טעמא, בגין דאתוון כולהו לא נפקו אלא מגו נקודה זעירא, ואתוון אינון כללא דאורייתא. והא לית לכל אתוון רשו לנטלא להאי סטרא ולהאי סטרא, בר בנקודי.
התרגום: אמר לו אליהו, רבי, פתח פיך, ויאירו דבריך. דרישת המעלה נמסרה בידך. פתח ואמר, ׳בראשית ברא אלהים׳ (בראשית א, א). פסוק זה בארנוהו בכמה מקומות. אבל בא וראה, על סוד העקר הזה כמו שאמרנו, שהרי אם יבואו כל נביאי האמת שבעולם, ויתעלו בנבואתם לעלוי נבואת משה, לא יוכלו לחדש אפלו נקדה אחת של התורה. מה הטעם, משום שכל האותיות לא יצאו אלא מתוך נקדה קטנה, והאותיות הן כלל התורה. והרי אין לכל האותיות רשות לנטות לצד זה ולצד זה, אלא בנקדות.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: