׳בצלמו בצלם אלהים׳ - שני צלמים לדכר ולנוקבא ושני עולמות בכלל אחד
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - סוד הנקדות והטעמים ותקון האותיות במעשה בראשית · מאמר 94 · פיסקה 6
לשון הזוהר
אֶלָּא וַדַּאי, כּוֹלָּא אִיהוּ כְּגַוְונָא חָדָא, וּבְרָזָא חָדָא. אָדָם כָּלֵיל בְּכָל סִטְרִין, רָזָא דִילֵיהּ אִיהוּ בְּכוֹלָא, וּמֵרָזָא דֵּאלֹהִים אִשְׁתַּכַּח אָדָם. וְלָא אִשְׁתַּכַּח מֵרָזָא דִּשְׁאָר שְׁמָהָן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים׳ (בראשית א, כז). ׳בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם׳, תְּרֵין צַלְמִין אַמַּאי אִינוּן. אֶלָּא חַד לִדְכוּרָא, וְחַד לְנוּקְבָא. תְּרֵין אֱלֹהִים הָכָא, חַד דְּכַר, וְחַד נוּקְבָא. בְּצַלְמוֹ, דְּכַר. ׳בְּצֶלֶם אֱלֹהִים׳, נוּקְבָא. וְעַל דָּא ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳, דָּא עַלְמָא עִילָּאָה. ׳בְּצֶלֶם אֱלֹהִים׳, דָּא עַלְמָא תַּתָּאָה. וְרָזָא דָא נַעֲשֶׂה, כְּלָלָא חָדָא. כִּדְקָא אֲמָרָן.
תרגום
אֶלָּא וַדַּאי, הַכֹּל הוּא בְּאֹפֶן אֶחָד, וּבְסוֹד אֶחָד. אָדָם כּוֹלֵל בְּכָל הַצְּדָדִים, סוֹדוֹ הוּא בַּכֹּל, וּמִסּוֹד אֱלֹהִים נִמְצָא אָדָם. וְלֹא נִמְצָא מִסּוֹד שְׁאָר הַשֵּׁמוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים׳ (בראשית א, כז) - בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם - שְׁנֵי צְלָמִים לָמָּה הֵם. אֶלָּא אֶחָד לְדָכָר, וְאֶחָד לְנוּקְבָּא. שְׁנֵי אֱלֹהִים כָּאן, אֶחָד זָכָר וְאֶחָד נוּקְבָּא. בְּצַלְמוֹ - זָכָר. בְּצֶלֶם אֱלֹהִים - נוּקְבָּא. וְעַל זֶה ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ (בראשית א, כז) - זֶה הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. בְּצֶלֶם אֱלֹהִים - זֶה הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. וְסוֹד זֶה ׳נַעֲשֶׂה׳ - כְּלָל אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא ודאי, כולא איהו כגוונא חדא, וברזא חדא. אדם כליל בכל סטרין, רזא דיליה איהו בכולא, ומרזא דאלהים אשתכח אדם. ולא אשתכח מרזא דשאר שמהן. הדא הוא דכתיב, ׳ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים׳ (בראשית א, כז). ׳בצלמו בצלם׳, תרין צלמין אמאי אינון. אלא חד לדכורא, וחד לנוקבא. תרין אלהים הכא, חד דכר, וחד נוקבא. בצלמו, דכר. ׳בצלם אלהים׳, נוקבא. ועל דא ׳ויברא אלהים את האדם בצלמו׳, דא עלמא עילאה. ׳בצלם אלהים׳, דא עלמא תתאה. ורזא דא נעשה, כללא חדא. כדקא אמרן.
התרגום: אלא ודאי, הכל הוא באפן אחד, ובסוד אחד. אדם כולל בכל הצדדים, סודו הוא בכל, ומסוד אלהים נמצא אדם. ולא נמצא מסוד שאר השמות. זהו שכתוב, ׳ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים׳ (בראשית א, כז) - בצלמו, בצלם - שני צלמים למה הם. אלא אחד לדכר, ואחד לנוקבא. שני אלהים כאן, אחד זכר ואחד נוקבא. בצלמו - זכר. בצלם אלהים - נוקבא. ועל זה ׳ויברא אלהים את האדם בצלמו׳ (בראשית א, כז) - זה העולם העליון. בצלם אלהים - זה העולם התחתון. וסוד זה ׳נעשה׳ - כלל אחד, כמו שאמרנו.