ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 94: שיר השירים בהמשכו - סוד הנקדות והטעמים ותקון האותיות במעשה בראשית › פיסקה 3

יציאת תנועות הטעמים מן האויר הזך - כמתג לסוס להוליך את האותיות

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - סוד הנקדות והטעמים ותקון האותיות במעשה בראשית · מאמר 94 · פיסקה 3

לשון הזוהר

כֵיוָן דְּהַהוּא בְּטִישׁוּ אִתְיַישֵׁב בְּמוֹחָא, מִגּוֹ אֲוִירָא דַכְיָא דְּאִתְּפַס, בְּגִין דְּאִית אֲוִירָא דַכְיָא דְּלָא אִתְּפַס כְּלָל. וְהַאי דְּאִתְּפַס כַּד אִתְיַישֵׁב בְּהַאי מוֹחָא, הַהוּא בְּטִישׁוּ עִילָּאָה. כְּדֵין נָפְקֵי כָּל תְּנוּעֵי דְטַעֲמֵי, וְאִינוּן טַעֲמֵי כְּמֶתֶג לְסוּסְיָא, לְמֵהַךְ בְּאוֹרַח מֵישַׁר, לְיָמִינָא, וְלִשְׂמָאלָא, לְכָל רְעוּתָא דְּטַעֲמֵי אָזְלֵי, וּפָסְקֵי, וְתָבֵי, וּמְרַהֲטֵי, אָזְלֵי בְּגַאֲוָתָא, וּבְשִׁפְלֵי, וְלֵית רְשׁוּ לְכָל אַתְוָון לְמֵהַךְ לְסִטְרָא דָא וּלְסִטְרָא דָא, בַּר בִּרְשׁוּ, כְּמָה דְטַעֲמֵי מְדַבְּרֵי לוֹן. וּמִלָּה בְּגִינֵהוֹן אִשְׁתְּמַע, בְּגִין לְמֵהַךְ בְּאוֹרַח מֵישַׁר.

תרגום

כֵּיוָן שֶׁאוֹתָהּ הַפְּגִיעָה נִתְיַשְּׁבָה בַּמֹּחַ, מִתּוֹךְ הָאֲוִיר הַזַּךְ שֶׁנִּתְפָּס, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ אֲוִיר זַךְ שֶׁאֵינוֹ נִתְפָּס כְּלָל. וְזֶה שֶׁנִּתְפָּס כְּשֶׁנִּתְיַשֵּׁב בְּזֶה הַמֹּחַ, הִיא אוֹתָהּ הַפְּגִיעָה הָעֶלְיוֹנָה. אָז יוֹצְאִים כָּל תְּנוּעוֹת הַטְּעָמִים, וְאוֹתָם הַטְּעָמִים כְּמוֹ מֶתֶג לְסוּס, לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, לְכָל רְצוֹן הַטְּעָמִים הוֹלְכִים, וּפוֹסְקִים, וְשָׁבִים, וְרָצִים, הוֹלְכִים בְּגַאֲוָה וּבְשִׁפְלוּת, וְאֵין רְשׁוּת לְכָל הָאוֹתִיּוֹת לָלֶכֶת לְצַד זֶה וּלְצַד זֶה, אֶלָּא בִּרְשׁוּת, כְּמוֹ שֶׁהַטְּעָמִים מְדַבְּרִים אוֹתָן. וְהַמִּלָּה בִּגְלָלָם נִשְׁמַעַת, כְּדֵי לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כיון דההוא בטישו אתיישב במוחא, מגו אוירא דכיא דאתפס, בגין דאית אוירא דכיא דלא אתפס כלל. והאי דאתפס כד אתיישב בהאי מוחא, ההוא בטישו עילאה. כדין נפקי כל תנועי דטעמי, ואינון טעמי כמתג לסוסיא, למהך באורח מישר, לימינא, ולשמאלא, לכל רעותא דטעמי אזלי, ופסקי, ותבי, ומרהטי, אזלי בגאותא, ובשפלי, ולית רשו לכל אתוון למהך לסטרא דא ולסטרא דא, בר ברשו, כמה דטעמי מדברי לון. ומלה בגינהון אשתמע, בגין למהך באורח מישר.

התרגום: כיון שאותה הפגיעה נתישבה במח, מתוך האויר הזך שנתפס, משום שיש אויר זך שאינו נתפס כלל. וזה שנתפס כשנתישב בזה המח, היא אותה הפגיעה העליונה. אז יוצאים כל תנועות הטעמים, ואותם הטעמים כמו מתג לסוס, ללכת בדרך ישרה, לימין ולשמאל, לכל רצון הטעמים הולכים, ופוסקים, ושבים, ורצים, הולכים בגאוה ובשפלות, ואין רשות לכל האותיות ללכת לצד זה ולצד זה, אלא ברשות, כמו שהטעמים מדברים אותן. והמלה בגללם נשמעת, כדי ללכת בדרך ישרה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים