ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 94: שיר השירים בהמשכו - סוד הנקדות והטעמים ותקון האותיות במעשה בראשית › פיסקה 19

התכנסות חמש הנקדות לשורק המאיר לברית קדש - ו ׳תדשא הארץ׳ בכחה

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - סוד הנקדות והטעמים ותקון האותיות במעשה בראשית · מאמר 94 · פיסקה 19

לשון הזוהר

יִקָּווּ הַמַּיִם, אִינוּן חָמֵשׁ כּוּלְהוּ, לִנְקוּדָה חָדָא, דְּאִיהִי נְקוּדַת שׁוּרֻק, דְּקָיְימָא תְּחוֹת רָקִיעַ, קָמַץ. כָּל אִינוּן מַיִין דְּהַאי סִטְרָא, וְהַאי סִטְרָא, כָּל אִינוּן חָמֵשׁ נְקוּדִין מִתְיַישְׁבָן בְּהַאי נְקוּדָה. וְדָא אִתְיַישְׁבַת, וְנָהֵיר לִבְרִית קַדִּישָׁא דְּבִדְּכוּרָא. וְכָל נְהוֹרָא דַּחֲמֵשׁ נְקוּדִין כּוּלְהוּ יָרִית דָּא. כֵיוָן דְּהַאי יָרִית כּוּלְהוּ, כְּדֵין אִתְנְהִירַת נוּקְבָא, לְמֶעְבַּד פֵּירִין וְאִיבִּין. דִּכְתִיב, (בראשית) ׳תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא וְגו'׳. בְּחֵילָא דְהַאי נְקוּדָה דְּקָיְימָא לְתַתָּא, דְּעָבִיד בָּהּ פֵּירִין וְאִ יבִּין.

תרגום

יִקָּווּ הַמַּיִם - הֵן חָמֵשׁ, כֻּלָּן, לִנְקֻדָּה אַחַת, שֶׁהִיא נְקֻדַּת שׁוּרֻק, הָעוֹמֶדֶת תַּחַת רָקִיעַ קָמָץ. כָּל אוֹתָם הַמַּיִם שֶׁל צַד זֶה וְשֶׁל צַד זֶה, כָּל אוֹתָן חָמֵשׁ הַנְּקֻדּוֹת מִתְיַשְּׁבוֹת בִּנְקֻדָּה זוֹ. וְזוֹ מִתְיַשֶּׁבֶת וּמְאִירָה לִבְרִית קֹדֶשׁ שֶׁל הַדְּכוּרָא. וְכָל אוֹרַת חָמֵשׁ הַנְּקֻדּוֹת כֻּלָּן יוֹרֶשֶׁת זוֹ. כֵּיוָן שֶׁזּוֹ יוֹרֶשֶׁת אֶת כֻּלָּן, אָז מִתְאֶרֶת הַנּוּקְבָּא, לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת וּתְנוּבָה. שֶׁכָּתוּב, (בראשית) ׳תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא וְגוֹ'׳. בְּכֹחַ נְקֻדָּה זוֹ הָעוֹמֶדֶת לְמַטָּה, שֶׁעוֹשָׂה בָּהּ פֵּרוֹת וּתְנוּבָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: יקוו המים, אינון חמש כולהו, לנקודה חדא, דאיהי נקודת שורק, דקיימא תחות רקיע, קמץ. כל אינון מיין דהאי סטרא, והאי סטרא, כל אינון חמש נקודין מתיישבן בהאי נקודה. ודא אתיישבת, ונהיר לברית קדישא דבדכורא. וכל נהורא דחמש נקודין כולהו ירית דא. כיון דהאי ירית כולהו, כדין אתנהירת נוקבא, למעבד פירין ואיבין. דכתיב, (בראשית) ׳תדשא הארץ דשא וגו'׳. בחילא דהאי נקודה דקיימא לתתא, דעביד בה פירין וא יבין.

התרגום: יקוו המים - הן חמש, כלן, לנקדה אחת, שהיא נקדת שורק, העומדת תחת רקיע קמץ. כל אותם המים של צד זה ושל צד זה, כל אותן חמש הנקדות מתישבות בנקדה זו. וזו מתישבת ומאירה לברית קדש של הדכורא. וכל אורת חמש הנקדות כלן יורשת זו. כיון שזו יורשת את כלן, אז מתארת הנוקבא, לעשות פרות ותנובה. שכתוב, (בראשית) ׳תדשא הארץ דשא וגו'׳. בכח נקדה זו העומדת למטה, שעושה בה פרות ותנובה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: