עמידת חולם בראש שורק באמצע וחירק למטה - אורה לכל תקוני הגוף
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - סוד הנקדות והטעמים ותקון האותיות במעשה בראשית · מאמר 94 · פיסקה 12
לשון הזוהר
בְּזִמְנָא דְּנָפְקוּ נְקוּדִין לְאַנְהָרָא לְגוּפָא, אוֹר קַדְמָאָה דְּאִיהוּ חֹלָם, נָהֵיר לְעֵילָא, וְאִתְיַישֵׁב בְּרֵישָׁא דְגוּפָּא, וְיָהֵיב נְהִירוּ לְכָל רֵישָׁא: לְאַנְפִּין. לְעַיְינִין. לִנְהִירוּ דְרֵישָׁא, לְכָל תִּיקּוּנֵי רֵישָׁא. וְשֻׁרֻק שָׁארֵי בְּאֶמְצָעִיתָא, וְזָהֵיר נָהִירוּ לְקִיּוּמָא דְגוּפָא מִמַּרְאֶה מָתְנָיו וּלְמַעְלָה, בְּכָל רָזִין דִּילֵיהּ. חִרִק שָׁארֵי לְתַתָּא, וְיָהֵיב נְהִירוּ וְקִיּוּמָא מִמַּרְאֶה מָתְנָיו וּלְמַטָה, בְּכָל תִּיקּוּנִין וְרָזִין דִּילֵיהּ. כְּדֵין ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳.
תרגום
בִּזְמַן שֶׁיָּצְאוּ הַנְּקֻדּוֹת לְהָאִיר לַגּוּף, הָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא חוֹלָם, מֵאִיר לְמַעְלָה, וְנִתְיַשֵּׁב בְּרֹאשׁ הַגּוּף, וְנוֹתֵן אוֹרָה לְכָל הָרֹאשׁ: לַפָּנִים, לָעֵינַיִם, לְאוֹרַת הָרֹאשׁ, לְכָל תִּקּוּנֵי הָרֹאשׁ. וְשׁוּרֻק שׁוֹרֶה בָּאֶמְצַע, וּמֵאִיר אוֹרָה לְקִיּוּם הַגּוּף מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַעְלָה, בְּכָל סוֹדוֹתָיו. חִירִק שׁוֹרֶה לְמַטָּה, וְנוֹתֵן אוֹרָה וְקִיּוּם מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה, בְּכָל תִּקּוּנָיו וְסוֹדוֹתָיו. אָז ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בזמנא דנפקו נקודין לאנהרא לגופא, אור קדמאה דאיהו חלם, נהיר לעילא, ואתיישב ברישא דגופא, ויהיב נהירו לכל רישא: לאנפין. לעיינין. לנהירו דרישא, לכל תיקוני רישא. ושרק שארי באמצעיתא, וזהיר נהירו לקיומא דגופא ממראה מתניו ולמעלה, בכל רזין דיליה. חרק שארי לתתא, ויהיב נהירו וקיומא ממראה מתניו ולמטה, בכל תיקונין ורזין דיליה. כדין ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳.
התרגום: בזמן שיצאו הנקדות להאיר לגוף, האור הראשון שהוא חולם, מאיר למעלה, ונתישב בראש הגוף, ונותן אורה לכל הראש: לפנים, לעינים, לאורת הראש, לכל תקוני הראש. ושורק שורה באמצע, ומאיר אורה לקיום הגוף ממראה מתניו ולמעלה, בכל סודותיו. חירק שורה למטה, ונותן אורה וקיום ממראה מתניו ולמטה, בכל תקוניו וסודותיו. אז ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳ (בראשית א, ד).