ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 94: שיר השירים בהמשכו - סוד הנקדות והטעמים ותקון האותיות במעשה בראשית › פיסקה 11

׳אור׳ נקודת חולם המאירה חמש פעמים - ומשיכתה לשורק ולחירק

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - סוד הנקדות והטעמים ותקון האותיות במעשה בראשית · מאמר 94 · פיסקה 11

לשון הזוהר

אוֹר, דָּא נְקוּדָה קַדְמָאָה, דְּנָהֵיר מִגּוֹ הַהִיא נְקוּדָה עִילָּאָה סְתִימָא, דְּסָתִים וְלָא יְדִיעַ. נְקוּדָה דָא, דְּנָהֵיר מִגּוֹ הַהִיא סְתִימָא דָא, נְקוּדָה דְאִיקְרֵי חוֹלָם, דְּנָהֵיר לְעֵילָא עַל כָּל אַתְוָון, בְּגִין יְקָרָא דִּנְקוּדָה סְתִימָא. וּבְגִין דְּאַתְוָון כּוּלְהוּ, אִתְכְּנָשׁוּ בַּחֲמֵשׁ מְאָה פַּרְסֵי דְעַלְמָא דְאָתֵי, נָהֵיר נְקוּדָה דָא חָמֵשׁ זִמְנִין. וְרָזָא דָא, ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר׳. ׳וַיְהִי אוֹר׳. ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳. ׳וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ׳. ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳. ׳יְהִי אוֹר׳ דָּא נְקוּדָה חוֹלָם. ׳וַיְהִי אוֹר׳, דָּא נְקוּדָה אָחֳרָא דְּאִקְרֵי שֻׁרֻק. בְּגִין דִּנְקוּדָה קַדְמָאָה דְאִיקְרֵי חֹלָם, נָהֵיר לְעֵילָא, וְעַד דְּלָא אִתְמְשַׁךְ לְאַנְהָרָא לְתַתָּא, הֲוָה סָתִים. כֵּיון דְּאִתְמְשַׁךְ נָהֵיר גּוֹ אֶמְצָעִיתָא, בְּרָזָא דְּשֻׁרֻק. (בראשית א׳:ד׳) ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳, דָּא חִרִק. כַּד נָהֵיר לְתַתָּא.

תרגום

אוֹר - זוֹ נְקֻדָּה רִאשׁוֹנָה, הַמְּאִירָה מִתּוֹךְ אוֹתָהּ נְקֻדָּה עֶלְיוֹנָה סְתוּמָה, שֶׁסְּתוּמָה וְאֵינָהּ יְדוּעָה. נְקֻדָּה זוֹ, הַמְּאִירָה מִתּוֹךְ אוֹתָהּ הַסְּתוּמָה, נְקֻדָּה שֶׁנִּקְרֵאת חוֹלָם, הַמְּאִירָה לְמַעְלָה עַל כָּל הָאוֹתִיּוֹת, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַנְּקֻדָּה הַסְּתוּמָה. וּמִשּׁוּם שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת נֶאֶסְפוּ בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת פַּרְסָה שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, מְאִירָה נְקֻדָּה זוֹ חָמֵשׁ פְּעָמִים. וְסוֹד זֶה, ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר׳. ׳וַיְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג). ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳. ׳וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ׳ (בראשית א, ד). ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳ (בראשית א, ה). ׳יְהִי אוֹר׳ - זוֹ נְקֻדַּת חוֹלָם. ׳וַיְהִי אוֹר׳ - זוֹ נְקֻדָּה אַחֶרֶת שֶׁנִּקְרֵאת שׁוּרֻק. מִשּׁוּם שֶׁהַנְּקֻדָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּקְרֵאת חוֹלָם, מְאִירָה לְמַעְלָה, וְעַד שֶׁלֹּא נִמְשְׁכָה לְהָאִיר לְמַטָּה, הָיְתָה סְתוּמָה. כֵּיוָן שֶׁנִּמְשְׁכָה, מְאִירָה בְּתוֹךְ הָאֶמְצָע, בְּסוֹד שׁוּרֻק. (בראשית א׳:ד׳) ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד) - זֶה חִירִק, כְּשֶׁמֵּאִיר לְמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אור, דא נקודה קדמאה, דנהיר מגו ההיא נקודה עילאה סתימא, דסתים ולא ידיע. נקודה דא, דנהיר מגו ההיא סתימא דא, נקודה דאיקרי חולם, דנהיר לעילא על כל אתוון, בגין יקרא דנקודה סתימא. ובגין דאתוון כולהו, אתכנשו בחמש מאה פרסי דעלמא דאתי, נהיר נקודה דא חמש זמנין. ורזא דא, ׳ויאמר אלהים יהי אור׳. ׳ויהי אור׳. ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳. ׳ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׳. ׳ויקרא אלהים לאור יום׳. ׳יהי אור׳ דא נקודה חולם. ׳ויהי אור׳, דא נקודה אחרא דאקרי שרק. בגין דנקודה קדמאה דאיקרי חלם, נהיר לעילא, ועד דלא אתמשך לאנהרא לתתא, הוה סתים. כיון דאתמשך נהיר גו אמצעיתא, ברזא דשרק. (בראשית א׳:ד׳) ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳, דא חרק. כד נהיר לתתא.

התרגום: אור - זו נקדה ראשונה, המאירה מתוך אותה נקדה עליונה סתומה, שסתומה ואינה ידועה. נקדה זו, המאירה מתוך אותה הסתומה, נקדה שנקראת חולם, המאירה למעלה על כל האותיות, מפני כבוד הנקדה הסתומה. ומשום שכל האותיות נאספו בחמש מאות פרסה של העולם הבא, מאירה נקדה זו חמש פעמים. וסוד זה, ׳ויאמר אלהים יהי אור׳. ׳ויהי אור׳ (בראשית א, ג). ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳. ׳ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׳ (בראשית א, ד). ׳ויקרא אלהים לאור יום׳ (בראשית א, ה). ׳יהי אור׳ - זו נקדת חולם. ׳ויהי אור׳ - זו נקדה אחרת שנקראת שורק. משום שהנקדה הראשונה שנקראת חולם, מאירה למעלה, ועד שלא נמשכה להאיר למטה, היתה סתומה. כיון שנמשכה, מאירה בתוך האמצע, בסוד שורק. (בראשית א׳:ד׳) ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳ (בראשית א, ד) - זה חירק, כשמאיר למטה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: