ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 92: שיר השירים בהמשכו - ׳לסוסתי ברכבי פרעה׳ השתקת הכלה בשעת הרדיפה ותקוניה בבנין המקדש › פיסקה 9

השבחים שנאמרו בגינה מן הים עד בנין המקדש - ושבחה כשהעולמות בשקול אחד

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳לסוסתי ברכבי פרעה׳ השתקת הכלה בשעת הרדיפה ותקוניה בבנין המקדש · מאמר 92 · פיסקה 9

לשון הזוהר

כֵיוָן דְּטָבְעֵי כָּל אִינוּן סוּסָוָון וּרְתִיכִין דְּפַרְעֹה בְּיַמָּא, וְחָמוֹ יִשְׂרָאֵל כָּל אִינוּן גְּבוּרָאן וְנִיסִּין דַּעֲבַד לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שַׁבְּחוּ יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא תּוּשְׁבַּחְתָּא בְּגִינָהּ, וְקַבֵּיל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִיב, (שמות ט״ו:א׳) ׳אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳ לַייָ'. לְבָתַר כַּד אַהֲדַר בֵּירָא, שַׁבְּחוּ יִשְׂרָאֵל תּוּשְׁבַּחְתָּא בְּגִינָהּ. דִּכְתִיב, ׳אָז יָשִׁיר׳ ׳יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳. אֲתָא יְהוֹשֻׁעַ וְשַׁבַּח תּוּשְׁבַּחְתָּא בְּגִינָהּ. אֲתוֹ דְּבוֹרָה וּבָרָק וְשַׁבַּחוּ תּוּשְׁבַּחְתָּא בְּגִינָהּ. כֵיוָן דְּבָנָה שְׁלמֹה בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְעָלְמִין הֲווֹ כָּלְהוֹ בְּשִׁיקּוּלָא חָדָא, כְּדֵין אִיהִי אִתְעָרַת רְחִימוּ וְתוּשְׁבַּחְתָּא עִילָּאָה, וַאֲמָרַת מִילִין עִילָּאִין אִילֵּין דְּתוּשְׁבַּחְתָּא וּרְחִימוּ לְגַבֵּיהּ.

תרגום

כֵּיוָן שֶׁטָּבְעוּ כָּל אוֹתָם הַסּוּסִים וְהַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁל פַּרְעֹה בַּיָּם, ׳וְרָאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת׳ כָּל אוֹתָן הַגְּבוּרוֹת וְהַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶם הקב"ה, שִׁבְּחוּ יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ שֶׁבַח בִּגְלָלָהּ, וְקִבֵּל אוֹתָם הקב"ה, שֶׁכָּתוּב, (שמות ט״ו:א׳) ׳אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳ (שמות טו, א) - לַה'. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁחָזְרָה הַבְּאֵר, שִׁבְּחוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁבַח בִּגְלָלָהּ. שֶׁכָּתוּב, ׳אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳ - בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְשִׁבַּח שֶׁבַח בִּגְלָלָהּ. בָּאוּ דְּבוֹרָה וּבָרָק וְשִׁבְּחוּ שֶׁבַח בִּגְלָלָהּ. כֵּיוָן שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָעוֹלָמוֹת הָיוּ כֻּלָּם בְּשִׁוּוּי אֶחָד, אָז הִיא הִתְעוֹרְרָה אַהֲבָה וְשֶׁבַח עֶלְיוֹן, וְאָמְרָה דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים אֵלֶּה שֶׁל שֶׁבַח וְאַהֲבָה כְּלַפָּיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כיון דטבעי כל אינון סוסוון ורתיכין דפרעה בימא, וחמו ישראל כל אינון גבוראן וניסין דעבד לון קודשא בריך הוא, שבחו ישראל בארעא תושבחתא בגינה, וקביל לון קודשא בריך הוא, דכתיב, (שמות ט״ו:א׳) ׳אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת׳ ליי'. לבתר כד אהדר בירא, שבחו ישראל תושבחתא בגינה. דכתיב, ׳אז ישיר׳ ׳ישראל את השירה הזאת׳. אתא יהושע ושבח תושבחתא בגינה. אתו דבורה וברק ושבחו תושבחתא בגינה. כיון דבנה שלמה בי מקדשא, ועלמין הוו כלהו בשיקולא חדא, כדין איהי אתערת רחימו ותושבחתא עילאה, ואמרת מילין עילאין אילין דתושבחתא ורחימו לגביה.

התרגום: כיון שטבעו כל אותם הסוסים והמרכבות של פרעה בים, ׳וראו ישראל את׳ כל אותן הגבורות והנסים שעשה להם הקב"ה, שבחו ישראל בארץ שבח בגללה, וקבל אותם הקב"ה, שכתוב, (שמות ט״ו:א׳) ׳אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת׳ (שמות טו, א) - לה'. אחר כך כשחזרה הבאר, שבחו ישראל שבח בגללה. שכתוב, ׳אז ישיר ישראל את השירה הזאת׳ - בא יהושע ושבח שבח בגללה. באו דבורה וברק ושבחו שבח בגללה. כיון שבנה שלמה את בית המקדש, והעולמות היו כלם בשווי אחד, אז היא התעוררה אהבה ושבח עליון, ואמרה דברים עליונים אלה של שבח ואהבה כלפיו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים