ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 92: שיר השירים בהמשכו - ׳לסוסתי ברכבי פרעה׳ השתקת הכלה בשעת הרדיפה ותקוניה בבנין המקדש › פיסקה 16

נקבות לפנים וזכרים מאחור למהירות הרדיפה - ׳וילך מאחריהם׳ לשמירת ישראל

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳לסוסתי ברכבי פרעה׳ השתקת הכלה בשעת הרדיפה ותקוניה בבנין המקדש · מאמר 92 · פיסקה 16

לשון הזוהר

כְגַוְונָא דְּאִלֵּין אָזְלִין בִּבְהִילוּ, אוּף הָכֵי עֲבַד פַּרְעֹה בִּרְתִיכוֹי וְסוּסָוָון דִּילֵיהּ, בְּגִין לְמִרְדַּף בִּבְהִילוּ, דְּלָא יִתְעַכְּבוּן רְתִיכוֹי בְּאוֹרְחָא. מָה עֲבַד. נָטַל סוּסָוָון נוּקְבֵי וְסוּסָוָון דְּכוּרֵי, וְשַׁוֵּי נוּקְבֵי לְקַמַּיְיהוּ וּדְכוּרֵי מֵאֲחוֹרָא, דְּכוּרֵי הֲווֹ רָהֲטֵי בָּתַר נוּקְבֵי, וְנוּקְבֵי הֲווֹ רָהֲטֵי מִקַּמֵּי דְכוּרֵי, וְאִלֵּין וְאִלֵּין הֲווֹ רָהֲטֵי בִּבְהִילוּ. וְדָא עֲבַד פַּרְעֹה בְּחָכְמְתָא, לְמִרְדַּף בִּבְהִילוּ אֲבַתְרַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל. כֵיוָן דְּאַדְבֵּיק לוֹן, וּבְעָא לַאֲגָחָא קְרָבָא בְּיִשְׂרָאֵל, נָטַל נוּקְבֵי וְחָגַר לוֹן לַאֲחוֹרָא, וּדְכוּרֵי לְקַמַּיְיהוּ, בְּגִין לְיַאֲשָׁא רְתִיכוֹי. כָּךְ בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, (שמות) ׳וַה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳, וּלְבָתַר כְּתִיב, ׳וַיִּסַע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם׳ (שם יד, יט). וַיִּסַּע, בְּגִין דְּיִתְיָיאֲשׁוּן יִשְׂרָאֵל, וִיהוֹן נְטִירִין. וְכָל אִינוּן גִּירִין, וּבְלִסְטְרָאִין, וְאַבְנִין, וְקוֹלְפִין, דַהֲווֹ רָמָאן לְגַבַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, לָא מָטוֹ לוֹן. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב, הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ, וּבְגִין כָּךְ דִּמִּיתִיךְ, בְּהַהוּא גַּוְונָא מַמָּשׁ.

תרגום

כְּעֵין שֶׁאֵלֶּה הוֹלְכִים בִּמְהִירוּת, כָּךְ גַּם עָשָׂה פַּרְעֹה בְּמֶרְכְּבוֹתָיו וְסוּסָיו, כְּדֵי לִרְדֹּף בִּמְהִירוּת, שֶׁלֹּא יִתְעַכְּבוּ מֶרְכְּבוֹתָיו בַּדֶּרֶךְ. מָה עָשָׂה. לָקַח סוּסוֹת נְקֵבוֹת וְסוּסֵי זְכָרִים, וְשָׂם נְקֵבוֹת לִפְנֵיהֶם וּזְכָרִים מֵאָחוֹר, הַזְּכָרִים הָיוּ רָצִים אַחַר הַנְּקֵבוֹת, וְהַנְּקֵבוֹת הָיוּ רָצוֹת לִפְנֵי הַזְּכָרִים, וְאֵלֶּה וָאֵלֶּה הָיוּ רָצִים בִּמְהִירוּת. וְזֹאת עָשָׂה פַּרְעֹה בְּחָכְמָה, לִרְדֹּף בִּמְהִירוּת אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁהִשִּׂיג אוֹתָם, וְרָצָה לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה בְּיִשְׂרָאֵל, לָקַח נְקֵבוֹת וְחָגַר אוֹתָן לְאָחוֹר, וּזְכָרִים לִפְנֵיהֶם, כְּדֵי לְיַאֵשׁ אֶת מֶרְכְּבוֹתָיו. כָּךְ בַּתְּחִלָּה כָּתוּב, (שמות) ׳וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳, וְאַחַר כָּךְ כָּתוּב, ׳וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם. וַיִּסַּע׳ (שם יד) - כְּדֵי שֶׁיִּתְיָאֲשׁוּ יִשְׂרָאֵל, וְיִהְיוּ שְׁמוּרִים. וְכָל אוֹתָם הַחִצִּים, וְהַקַּלָּעִים, וְהָאֲבָנִים, וְהַמַּקְלוֹת, שֶׁהָיוּ מַשְׁלִיכִים כְּלַפֵּי יִשְׂרָאֵל, לֹא הִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב, ׳הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ׳, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳דִּמִּיתִיךְ׳, בְּאוֹתוֹ הַגָּוֶן מַמָּשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כגוונא דאלין אזלין בבהילו, אוף הכי עבד פרעה ברתיכוי וסוסוון דיליה, בגין למרדף בבהילו, דלא יתעכבון רתיכוי באורחא. מה עבד. נטל סוסוון נוקבי וסוסוון דכורי, ושוי נוקבי לקמייהו ודכורי מאחורא, דכורי הוו רהטי בתר נוקבי, ונוקבי הוו רהטי מקמי דכורי, ואלין ואלין הוו רהטי בבהילו. ודא עבד פרעה בחכמתא, למרדף בבהילו אבתרייהו דישראל. כיון דאדביק לון, ובעא לאגחא קרבא בישראל, נטל נוקבי וחגר לון לאחורא, ודכורי לקמייהו, בגין ליאשא רתיכוי. כך בקדמיתא כתיב, (שמות) ׳וה' הולך לפניהם יומם׳, ולבתר כתיב, ׳ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם׳ (שם יד, יט). ויסע, בגין דיתייאשון ישראל, ויהון נטירין. וכל אינון גירין, ובלסטראין, ואבנין, וקולפין, דהוו רמאן לגבייהו דישראל, לא מטו לון. והיינו דכתיב, התיצבו וראו, ובגין כך דמיתיך, בההוא גוונא ממש.

התרגום: כעין שאלה הולכים במהירות, כך גם עשה פרעה במרכבותיו וסוסיו, כדי לרדף במהירות, שלא יתעכבו מרכבותיו בדרך. מה עשה. לקח סוסות נקבות וסוסי זכרים, ושם נקבות לפניהם וזכרים מאחור, הזכרים היו רצים אחר הנקבות, והנקבות היו רצות לפני הזכרים, ואלה ואלה היו רצים במהירות. וזאת עשה פרעה בחכמה, לרדף במהירות אחרי ישראל. כיון שהשיג אותם, ורצה לערך מלחמה בישראל, לקח נקבות וחגר אותן לאחור, וזכרים לפניהם, כדי ליאש את מרכבותיו. כך בתחלה כתוב, (שמות) ׳וה' הלך לפניהם יומם׳, ואחר כך כתוב, ׳ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם. ויסע׳ (שם יד) - כדי שיתיאשו ישראל, ויהיו שמורים. וכל אותם החצים, והקלעים, והאבנים, והמקלות, שהיו משליכים כלפי ישראל, לא הגיעו אליהם. והינו שכתוב, ׳התיצבו וראו׳, ומשום כך ׳דמיתיך׳, באותו הגון ממש.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה בשלח לך מאמר יט, ז (קסו.) בישראל כתיב וה' וגו׳: בישראל כתוב, וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו׳ . היינו שהיו הולכים אחרי ה'. כיון שאמרו ישראל המבלי אין קברים במצרים וגו' , כי טוב לנו עבוד את מצרים,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: