ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 92: שיר השירים בהמשכו - ׳לסוסתי ברכבי פרעה׳ השתקת הכלה בשעת הרדיפה ותקוניה בבנין המקדש › פיסקה 13

׳נעשה לך׳ ולא ׳אעשה׳ - ואין התעוררות של מעלה עד שנתקנה למטה

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳לסוסתי ברכבי פרעה׳ השתקת הכלה בשעת הרדיפה ותקוניה בבנין המקדש · מאמר 92 · פיסקה 13

לשון הזוהר

וְעַל דָּא (שיר השירים א׳:י״א) ׳תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ׳, נַעֲשֶׂה וַדַּאי, אֶעֱשֶׂה לָא כְתִיב, אֶלָּא נַעֲשֶׂה, מֵרֵישָׁא דִּנְקוּדָה עִילָּאָה, עַד יְסוֹדָא תַּתָּאָה, נְתַקֵּן לָךְ, וְנַעֲבֵיד לָךְ מִסִּטְרָא דְּזָהָב, דְּתַמָּן אִתְעָרוֹ דִּרְחִימוּ. ׳עִם נְקוּדוֹת הַכָּסֶף׳ - מִסִּטְרָא דְּיָמִינָא. לְאַחֲזָאָה, דְּהָא אִתְעָרוֹ דִּלְעֵילָא, לָא אִתְעַר וְלָא אִתְתַּקַּן לְגַבָּהּ, אֶלָּא כַּד אִתְתַּקְּנָא אִיהוּ בְּקַדְמִיתָא בְּתִיקּוּנֵי דְּהַאי עָלְמָא. כֵּיוָן דְּתִיקּוּנִין דְּהַאי עָלְמָא אִתְתַּקְּנוּ בָהּ כִּדְקָא יָאוֹת, כְּדֵין תִּיקּוּנֵי דִּלְעֵילָא מִתְתַּקְּנֵי בָהּ, וְיַהֲבֵי לָהּ ׳תּוֹרֵי זָהָב׳ ׳עִם נְקוּדוֹת הַכָּסֶף׳. תּוֹרֵי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (אסתר ב׳:ט״ו) ׳תּוֹר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל׳.

תרגום

וְעַל כֵּן (שיר השירים א׳:י״א) ׳תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ׳ (שיר השירים א, יא) - ׳נַעֲשֶׂה׳ וַדַּאי, ׳אֶעֱשֶׂה׳ לֹא כָּתוּב, אֶלָּא ׳נַעֲשֶׂה׳, מֵרֹאשׁ הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, עַד הַיְּסוֹד הַתַּחְתּוֹן, נְתַקֵּן לָךְ, ׳וְנַעֲשֶׂה לָךְ׳ מִצַּד הַזָּהָב, שֶׁשָּׁם הִתְעוֹרְרוּת הָאַהֲבָה. ׳עִם נְקוּדוֹת הַכָּסֶף׳ - מִצַּד הַיָּמִין. לְהַרְאוֹת, שֶׁהֲרֵי הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל מַעְלָה, אֵינָהּ מִתְעוֹרֶרֶת וְאֵינָהּ מִתְתַּקֶּנֶת אֵלֶיהָ, אֶלָּא כְּשֶׁמִּתְתַּקֶּנֶת הִיא תְּחִלָּה בְּתִקּוּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. כֵּיוָן שֶׁתִּקּוּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה נִתְתַּקְּנוּ בָּהּ כָּרָאוּי, אָז תִּקּוּנֵי מַעְלָה מִתְתַּקְּנִים בָּהּ, וְנוֹתְנִים לָהּ ׳תּוֹרֵי זָהָב׳ ׳עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף׳. ׳תּוֹרֵי׳, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר (אסתר ב׳:ט״ו) ׳תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא (שיר השירים א׳:י״א) ׳תורי זהב נעשה לך׳, נעשה ודאי, אעשה לא כתיב, אלא נעשה, מרישא דנקודה עילאה, עד יסודא תתאה, נתקן לך, ונעביד לך מסטרא דזהב, דתמן אתערו דרחימו. ׳עם נקודות הכסף׳ - מסטרא דימינא. לאחזאה, דהא אתערו דלעילא, לא אתער ולא אתתקן לגבה, אלא כד אתתקנא איהו בקדמיתא בתיקוני דהאי עלמא. כיון דתיקונין דהאי עלמא אתתקנו בה כדקא יאות, כדין תיקוני דלעילא מתתקני בה, ויהבי לה ׳תורי זהב׳ ׳עם נקודות הכסף׳. תורי, כמה דאת אמר (אסתר ב׳:ט״ו) ׳תור אסתר בת אביחיל׳.

התרגום: ועל כן (שיר השירים א׳:י״א) ׳תורי זהב נעשה לך׳ (שיר השירים א, יא) - ׳נעשה׳ ודאי, ׳אעשה׳ לא כתוב, אלא ׳נעשה׳, מראש הנקדה העליונה, עד היסוד התחתון, נתקן לך, ׳ונעשה לך׳ מצד הזהב, ששם התעוררות האהבה. ׳עם נקודות הכסף׳ - מצד הימין. להראות, שהרי התעוררות של מעלה, אינה מתעוררת ואינה מתתקנת אליה, אלא כשמתתקנת היא תחלה בתקוני העולם הזה. כיון שתקוני העולם הזה נתתקנו בה כראוי, אז תקוני מעלה מתתקנים בה, ונותנים לה ׳תורי זהב׳ ׳עם נקדות הכסף׳. ׳תורי׳, כמו שאתה אומר (אסתר ב׳:ט״ו) ׳תר אסתר בת אביחיל׳.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה בויגש מאמר יב, יא (ריא:) - התאמה חלקית אבל תא חזי וכו': אבל בוא וראה, לסוסתי ברכבי פרעה וגו'. בא וראה, יש מרכבות לשמאל בסוד הסטרא אחרא, ויש מרכבות לימין, בסוד שלמעלה בקדושה, ואלו לעומת אלו, אלו של הקדושה הן של…

לכל המפרשים על פיסקה זו