בטישת ו' בנקודה שלמטה ופתיחתה לאות ה' וגלוי המחשבה בבטישת ה' עלאה
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳לסוסתי ברכבי פרעה׳ השתקת הכלה בשעת הרדיפה ותקוניה בבנין המקדש · מאמר 92 · פיסקה 1
לשון הזוהר
הָכָא אִיהוּ בְּהִיפוּכָא מִגַּוְּונָא דִלְתַתָּא. לְתַתָּא, מַאן דְבָטַשׁ בְּהַהִיא נְקוּדָה דִלְתַתָּא, כַּד אִיהִי סְתִימָא, וְאָתֵי לְגַבָּהּ הַהוּא מֶלֶךְ גָדוֹל, דְּאִיהוּ בְּרָזָא דְּאָת ו' דְּנָפֵיק מֵהַהוּא ה' עִילָּאָה. הַהוּא ו' דְּנָחֵית מִגַּוֵּיהּ, בָּטַשׁ בְּהַאי נְקוּדָה, וְאַפֵּיק מִגַּוָּוהּ כָּל מַה דְּלָקֵיט מִלְּעֵילָא, וְאִתְפַּשְּׁטַת וְאִתְפַּתְּחַת לְכָל סִטְרִין, וְאִתְעֲבֵיד אָת ה'. לְעֵילָא, מַאן דְּבָטַשׁ בְּאָת ה' עִילָּאָה, אִיהִי נְקוּדָה חָדָא עִילָּאָה סְתִימָא, כֵּיוָן דְּבָטַשׁ בָּהּ, אַפֵּיק לְבַר, וְאִתְגַּלְּיָין כָּל אִינוּן מִלִּין סְתִימִין דַּהֲווֹ תַּמָּן, וְנָפְקֵי לְבַר, הָא אִתְיְידַע הַהוּא מַחֲשָׁבָה דְּהֲוָה סָתִים וְלָא יְדִיעַ.
תרגום
כָּאן זֶה בְּהִפּוּךְ מִגּוֹן שֶׁלְּמַטָּה. לְמַטָּה, מִי שֶׁפּוֹגֵעַ בְּאוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה שֶׁלְּמַטָּה, כְּשֶׁהִיא סְתוּמָה, וּבָא אֵלֶיהָ אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא בְּסוֹד אוֹת ו' הַיּוֹצֵאת מֵאוֹתָהּ ה' עֶלְיוֹנָה. אוֹתָהּ ו' הַיּוֹרֶדֶת מִתּוֹכוֹ, פּוֹגַעַת בִּנְקֻדָּה זוֹ, וּמוֹצִיאָה מִתּוֹכָהּ כָּל מַה שֶּׁלָּקְטָה מִלְּמַעְלָה, וּמִתְפַּשֶּׁטֶת וְנִפְתַּחַת לְכָל צַד, וְנַעֲשֵׂית אוֹת ה'. לְמַעְלָה, מִי שֶׁפּוֹגֵעַ בְּאוֹת ה' עֶלְיוֹנָה, הִיא נְקֻדָּה אַחַת עֶלְיוֹנָה סְתוּמָה, כֵּיוָן שֶׁפָּגַע בָּהּ, הוֹצִיא הַחוּצָה, וְנִתְגַּלּוּ כָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים הַסְּתוּמִים שֶׁהָיוּ שָׁם, וְיוֹצְאִים הַחוּצָה, הֲרֵי נוֹדְעָה אוֹתָהּ הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהָיְתָה סְתוּמָה וְלֹא נוֹדַעַת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הכא איהו בהיפוכא מגוונא דלתתא. לתתא, מאן דבטש בההיא נקודה דלתתא, כד איהי סתימא, ואתי לגבה ההוא מלך גדול, דאיהו ברזא דאת ו' דנפיק מההוא ה' עילאה. ההוא ו' דנחית מגויה, בטש בהאי נקודה, ואפיק מגווה כל מה דלקיט מלעילא, ואתפשטת ואתפתחת לכל סטרין, ואתעביד את ה'. לעילא, מאן דבטש באת ה' עילאה, איהי נקודה חדא עילאה סתימא, כיון דבטש בה, אפיק לבר, ואתגליין כל אינון מלין סתימין דהוו תמן, ונפקי לבר, הא אתיידע ההוא מחשבה דהוה סתים ולא ידיע.
התרגום: כאן זה בהפוך מגון שלמטה. למטה, מי שפוגע באותה הנקדה שלמטה, כשהיא סתומה, ובא אליה אותו המלך הגדול, שהוא בסוד אות ו' היוצאת מאותה ה' עליונה. אותה ו' היורדת מתוכו, פוגעת בנקדה זו, ומוציאה מתוכה כל מה שלקטה מלמעלה, ומתפשטת ונפתחת לכל צד, ונעשית אות ה'. למעלה, מי שפוגע באות ה' עליונה, היא נקדה אחת עליונה סתומה, כיון שפגע בה, הוציא החוצה, ונתגלו כל אותם הדברים הסתומים שהיו שם, ויוצאים החוצה, הרי נודעה אותה המחשבה שהיתה סתומה ולא נודעת.