החכמה הצריכה לאדם בגופו ובנשמתו - וההולך בלא ידיעה נדחה משערי העולם
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳הגידה לי שאהבה נפשי׳ מיעוט הסיהרא ופשיטות הנקדה · מאמר 91 · פיסקה 7
לשון הזוהר
חָכְמְתָא דְאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ. חַד, לְמִנְדַע לְאִסְתַּכָּלָא בְּרָזָא דְמָארֵיהּ. וְחַד, לְמִנְדַע לֵיהּ לְגוּפֵיהּ, וּלְאִשְׁתְּמוֹדָע מֵאָן אִיהוּ. וְאֵיךְ אִתְבְּרֵי, וּמֵאָן אָתֵי. וּלְאָן יְהַךְ. וְתִיקּוּנָא דְגוּפָא, הֵיאַךְ אִתְתַּקַּן. וְהֵיאַךְ אִיהוּ זַמִּין לְמֵיעַל בְּדִינָא קַמֵּי מַלְכָּא דְכוֹלָּא. וְחַד, לְמִנְדַע וּלְאִסְתַּכָּלָא בְּרָזִין דְּנִשְׁמָתֵיהּ. מַאי הִיא הַאי נֶפֶשׁ דְּבֵיהּ, וּמֵאָן אַתְיָא, וְעַל מָה אָתֵי בְּהַאי גוּפָא טִפָּה סְרוּחָה, דְּהַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקֶּבֶר. וְחַד לְאִסְתַּכָּלָא בְּהַאי עָלְמָא, וּלְמִנְדַע עַלְמָא דְּאִיהוּ בֵּיהּ, וְעַל מַה יִתְתַּקַּן. וּלְבָתַר, בְּרָזִין עִילָּאִין דְּעָלְמָא דִלְעֵילָא, לְאִשְׁתְּמוֹדָעָא לְמָארֵיהּ. וְכָל דָּא יִסְתַּכַּל בַּר נָשׁ מִגּוֹ רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא. תָּא חֲזֵי, כָּל מַאן דְּאָזֵיל לְהַהוּא עָלְמָא בְּלָא יְדִיעָה, אֲפִילּוּ אִית בֵּיהּ עוֹבָדִין טָבִין סַגִּיאִין, מַפְקִין לֵיהּ מִכָּל תַּרְעֵי דְּהַהוּא עָלְמָא.
תרגום
חָכְמָה שֶׁצְּרִיכָה לְאָדָם. אַחַת, לָדַעַת וּלְהִסְתַּכֵּל בְּסוֹד רִבּוֹנוֹ. וְאַחַת, לָדַעַת אֶת גּוּפוֹ, וּלְהַכִּיר מִמִּי הוּא. וְאֵיךְ נִבְרָא, וּמֵאַיִן בָּא. וּלְאָן יֵלֵךְ. וְתִקּוּן הַגּוּף, אֵיךְ מִתְתַּקֵּן. וְאֵיךְ הוּא עָתִיד לְהִכָּנֵס בְּדִין לִפְנֵי מֶלֶךְ הַכֹּל. וְאַחַת, לָדַעַת וּלְהִסְתַּכֵּל בְּסוֹדוֹת נִשְׁמָתוֹ. מַהוּ הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת שֶׁבּוֹ, וּמֵאַיִן בָּאָה, וְעַל מָה בָּא בְּגוּף זֶה טִפָּה סְרוּחָה, שֶׁהַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקֶּבֶר. וְאַחַת לְהִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָדַעַת אֶת הָעוֹלָם שֶׁהוּא בּוֹ, וְעַל מַה יִתְתַּקֵּן. וְאַחַר כָּךְ, בְּסוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁל מַעְלָה, לְהַכִּיר אֶת רִבּוֹנוֹ. וְכָל זֶה יִסְתַּכֵּל הָאָדָם מִתּוֹךְ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה. בֹּא רְאֵה, כָּל מִי שֶׁהוֹלֵךְ לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם בְּלִי יְדִיעָה, אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים רַבִּים, מוֹצִיאִים אוֹתוֹ מִכָּל שַׁעֲרֵי אוֹתוֹ הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: חכמתא דאצטריך ליה לבר נש. חד, למנדע לאסתכלא ברזא דמאריה. וחד, למנדע ליה לגופיה, ולאשתמודע מאן איהו. ואיך אתברי, ומאן אתי. ולאן יהך. ותיקונא דגופא, היאך אתתקן. והיאך איהו זמין למיעל בדינא קמי מלכא דכולא. וחד, למנדע ולאסתכלא ברזין דנשמתיה. מאי היא האי נפש דביה, ומאן אתיא, ועל מה אתי בהאי גופא טפה סרוחה, דהיום כאן ומחר בקבר. וחד לאסתכלא בהאי עלמא, ולמנדע עלמא דאיהו ביה, ועל מה יתתקן. ולבתר, ברזין עילאין דעלמא דלעילא, לאשתמודעא למאריה. וכל דא יסתכל בר נש מגו רזין דאורייתא. תא חזי, כל מאן דאזיל לההוא עלמא בלא ידיעה, אפילו אית ביה עובדין טבין סגיאין, מפקין ליה מכל תרעי דההוא עלמא.
התרגום: חכמה שצריכה לאדם. אחת, לדעת ולהסתכל בסוד רבונו. ואחת, לדעת את גופו, ולהכיר ממי הוא. ואיך נברא, ומאין בא. ולאן ילך. ותקון הגוף, איך מתתקן. ואיך הוא עתיד להכנס בדין לפני מלך הכל. ואחת, לדעת ולהסתכל בסודות נשמתו. מהו הנפש הזאת שבו, ומאין באה, ועל מה בא בגוף זה טפה סרוחה, שהיום כאן ומחר בקבר. ואחת להסתכל בעולם הזה, ולדעת את העולם שהוא בו, ועל מה יתתקן. ואחר כך, בסודות עליונים של העולם של מעלה, להכיר את רבונו. וכל זה יסתכל האדם מתוך סודות התורה. בא ראה, כל מי שהולך לאותו העולם בלי ידיעה, אפלו יש בו מעשים טובים רבים, מוציאים אותו מכל שערי אותו העולם.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: