שני ׳איכה׳ רמז לשני החרבנות - ובכיה בתוך השמחה על שני המקדשים
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳הגידה לי שאהבה נפשי׳ מיעוט הסיהרא ופשיטות הנקדה · מאמר 91 · פיסקה 2
לשון הזוהר
בְּשַׁעֲתָא דַּאֲמַר ׳יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד׳ וַדַּאי, כְּדֵין כָּל חֶדְוָה וְכָל חֵידוּ וְכָל תִּיקּוּנָא אִתְתַּקַּן. כֵּיוָן דְּכָל תִּיקּוּנָא אִתְתַּקַּן, כְּדֵין סָלְקָא לְגַבֵי דְכוּרָא, וְאִיהִי אָמְרַת ׳הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם׳. אֵיכָה אֵיכָה תְּרֵין זִמְנִין, רֶמֶז עַל שְׁנֵי חֻרְבָּנִין, חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וְחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי. וּבְגִין כָּךְ, ׳אֵיכָה תִרְעֶה׳, בְּחֻרְבַּן קַדְמָאָה. ׳אֵיכָה תַרְבִּיץ׳, בְּחֻרְבַּן תִּנְיָינָא. דְּהָא חֶדְוָה דִילָן טַב וְיָאוֹת, וּבְגוֹ חֶדְוָה דָא אִית לִי לְבָכְיָיא עַל תְּרֵי מִקְדְּשֵׁי, חַד מִקְדְּשָׁא עִלָּאָה, וְחַד מִקְדְּשָׁא תַּתָּאָה.
תרגום
בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר ׳יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד׳ (בראשית א, ט) - וַדַּאי, אָז כָּל שִׂמְחָה וְכָל חֶדְוָה וְכָל תִּקּוּן מִתְתַּקֵּן. כֵּיוָן שֶׁכָּל תִּקּוּן מִתְתַּקֵּן, אָז עוֹלָה אֶל הַזָּכָר, וְהִיא אוֹמֶרֶת ׳הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם׳ (שיר השירים א, ז) - ׳אֵיכָה׳ ׳אֵיכָה׳ שְׁתֵּי פְּעָמִים, רֶמֶז עַל שְׁנֵי הַחֻרְבָּנוֹת, חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וְחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳אֵיכָה תִרְעֶה׳, עַל הַחֻרְבָּן הָרִאשׁוֹן. ׳אֵיכָה תַרְבִּיץ׳, עַל הַחֻרְבָּן הַשֵּׁנִי. שֶׁהֲרֵי שִׂמְחָתֵנוּ טוֹבָה וְיָפָה, וּבְתוֹךְ שִׂמְחָה זוֹ יֵשׁ לִי לִבְכּוֹת עַל שְׁנֵי הַמִּקְדָּשִׁים, אֶחָד מִקְדָּשׁ עֶלְיוֹן, וְאֶחָד מִקְדָּשׁ תַּחְתּוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בשעתא דאמר ׳יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד׳ ודאי, כדין כל חדוה וכל חידו וכל תיקונא אתתקן. כיון דכל תיקונא אתתקן, כדין סלקא לגבי דכורא, ואיהי אמרת ׳הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים׳. איכה איכה תרין זמנין, רמז על שני חרבנין, חרבן בית ראשון וחרבן בית שני. ובגין כך, ׳איכה תרעה׳, בחרבן קדמאה. ׳איכה תרביץ׳, בחרבן תניינא. דהא חדוה דילן טב ויאות, ובגו חדוה דא אית לי לבכייא על תרי מקדשי, חד מקדשא עלאה, וחד מקדשא תתאה.
התרגום: בשעה שאמר ׳יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד׳ (בראשית א, ט) - ודאי, אז כל שמחה וכל חדוה וכל תקון מתתקן. כיון שכל תקון מתתקן, אז עולה אל הזכר, והיא אומרת ׳הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים׳ (שיר השירים א, ז) - ׳איכה׳ ׳איכה׳ שתי פעמים, רמז על שני החרבנות, חרבן בית ראשון וחרבן בית שני. ומשום כך, ׳איכה תרעה׳, על החרבן הראשון. ׳איכה תרביץ׳, על החרבן השני. שהרי שמחתנו טובה ויפה, ובתוך שמחה זו יש לי לבכות על שני המקדשים, אחד מקדש עליון, ואחד מקדש תחתון.