ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 91: שיר השירים בהמשכו - ׳הגידה לי שאהבה נפשי׳ מיעוט הסיהרא ופשיטות הנקדה › פיסקה 18

׳היפה בנשים׳ - אין יפי לאותיות אלא בנקודת י' ובפשיטות ה'

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳הגידה לי שאהבה נפשי׳ מיעוט הסיהרא ופשיטות הנקדה · מאמר 91 · פיסקה 18

לשון הזוהר

׳הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳, נְקוּדָה חָדָא גּוֹ אַתְוָון, לֵית שַׁפִּירוּ לְכָל אַתְוָון בַּר אָת י'. בִּנְקוּדָה דָא מִתְתַּקְנָן כָּל אַתְוָון, וְאִיהִי שַׁפִּירָא דְּכָלְהוֹ, וְלֵית אָת דְּאָזֵיל בְּלָא נְקוּדָה דָא. הִיא בְּכָלְהוֹ, וְכָלְהוֹ בָּהּ. וְהִיא יָפָה וְשַׁפִּירוּ דְּכוֹלָּא, דְּהָא מֵאֲתַר סְתִימָא עִילָּאָה קָא אָתַת, רֵישׁ כָּל דַּרְגִּין עִילָּאִין. וּבָהּ אִיהוּ רֵישׁ כָּל דַּרְגִּין תַּתָּאִין דִּלְתַתָּא. בְּגִין כָּךְ ׳הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳, שַׁפִּירוּ דְּכֹלָּא. וְתוּ ׳הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳, כְּתִיב בַּנָּשִׁים, בְּאִינוּן אַתְוָון דְּאִינוּן נוּקְבֵי. וּמַאי אִיהוּ. אָת ה'. דְּהָא כְּדֵין אִיהִי פְּשִׁיטוּ, וְשַׁפִּירוּ דְּכוֹלָּא, לְמִרְעֵי, וּלְמִפְלְגָא חוּלָּקִין לְכָל אוּכְלוּסִין עִילָּאִין דִּילָהּ. וְעַל דָּא, ׳צְאִי לָךְ׳ מֵהַאי סְתִימוּ, דְאָת כְּלִילָא וּסְתִימָא בְּגַוָּוךְ. לָךְ, לְגַרְמָךְ וּלְתוֹעַלְתָּךְ. וְכוֹלָּא בְּרָזָא דְאַתְוָון אִיהוּ.

תרגום

׳הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳, נְקֻדָּה אַחַת בְּתוֹךְ הָאוֹתִיּוֹת, אֵין יֹפִי לְכָל הָאוֹתִיּוֹת אֶלָּא אוֹת י'. בִּנְקֻדָּה זוֹ מִתְתַּקְּנוֹת כָּל הָאוֹתִיּוֹת, וְהִיא הַיָּפָה שֶׁבְּכֻלָּן, וְאֵין אוֹת הוֹלֶכֶת בְּלִי נְקֻדָּה זוֹ. הִיא בְּכֻלָּן, וְכֻלָּן בָּהּ. וְהִיא יְפֵה וְיֹפִי שֶׁל הַכֹּל, שֶׁהֲרֵי מִמָּקוֹם סָתוּם עֶלְיוֹן בָּאָה, רֹאשׁ כָּל הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת. וּבָהּ הוּא רֹאשׁ כָּל הַדְּרָגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁלְּמַטָּה. מִשּׁוּם כָּךְ ׳הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳, יֹפִי הַכֹּל. וְעוֹד ׳הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳, כָּתוּב ׳בַּנָּשִׁים׳, בְּאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן נְקֵבוֹת. וּמַהִי. אוֹת ה'. שֶׁהֲרֵי אָז הִיא פְּשִׁיטוּת, וְיֹפִי הַכֹּל, לִרְעוֹת, וּלְחַלֵּק חֲלָקִים לְכָל הֲמוֹנֶיהָ הָעֶלְיוֹנִים. וְעַל כֵּן, ׳צְאִי לָךְ׳ מֵהֶסְתֵּר זֶה, שֶׁאַתְּ כְּלוּלָה וּסְתוּמָה בְּתוֹכֵךְ. ׳לָךְ׳, לְעַצְמֵךְ וּלְתוֹעַלְתֵּךְ. וְהַכֹּל בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת הוּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳היפה בנשים׳, נקודה חדא גו אתוון, לית שפירו לכל אתוון בר את י'. בנקודה דא מתתקנן כל אתוון, ואיהי שפירא דכלהו, ולית את דאזיל בלא נקודה דא. היא בכלהו, וכלהו בה. והיא יפה ושפירו דכולא, דהא מאתר סתימא עילאה קא אתת, ריש כל דרגין עילאין. ובה איהו ריש כל דרגין תתאין דלתתא. בגין כך ׳היפה בנשים׳, שפירו דכלא. ותו ׳היפה בנשים׳, כתיב בנשים, באינון אתוון דאינון נוקבי. ומאי איהו. את ה'. דהא כדין איהי פשיטו, ושפירו דכולא, למרעי, ולמפלגא חולקין לכל אוכלוסין עילאין דילה. ועל דא, ׳צאי לך׳ מהאי סתימו, דאת כלילא וסתימא בגווך. לך, לגרמך ולתועלתך. וכולא ברזא דאתוון איהו.

התרגום: ׳היפה בנשים׳, נקדה אחת בתוך האותיות, אין יפי לכל האותיות אלא אות י'. בנקדה זו מתתקנות כל האותיות, והיא היפה שבכלן, ואין אות הולכת בלי נקדה זו. היא בכלן, וכלן בה. והיא יפה ויפי של הכל, שהרי ממקום סתום עליון באה, ראש כל הדרגות העליונות. ובה הוא ראש כל הדרגות התחתונות שלמטה. משום כך ׳היפה בנשים׳, יפי הכל. ועוד ׳היפה בנשים׳, כתוב ׳בנשים׳, באותן האותיות שהן נקבות. ומהי. אות ה'. שהרי אז היא פשיטות, ויפי הכל, לרעות, ולחלק חלקים לכל המוניה העליונים. ועל כן, ׳צאי לך׳ מהסתר זה, שאת כלולה וסתומה בתוכך. ׳לך׳, לעצמך ולתועלתך. והכל בסוד האותיות הוא.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים