שבחו של אליהו - דבר שהיה תלוי לפני המלך הקדוש ונתגלה עכשיו
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳הגידה לי שאהבה נפשי׳ מיעוט הסיהרא ופשיטות הנקדה · מאמר 91 · פיסקה 14
לשון הזוהר
אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ, רַבִּי, זַכָּאָה חוּלָקָךְ, דְּסִתְרִין דְּמָארָךְ נְהִירִין קַמָּךְ כִּנְהוֹרָא דְשִׁמְשָׁא. וּבְגִין כָּךְ, כָּל אִינוּן מִילִין דְּפוּמָךְ, כָּלְהוֹ חֲקִיקִין לְעֵילָא. וְחָדֵינָא דַּאֲנָא שְׁמַעְנָא לוֹן מִפּוּמָךְ. זַכָּאָה אַנְתְּ בְּהַאי עָלְמָא, וְזַכָּאָה אַנְתְּ בְּעַלְמָא דְאָתֵי. מִלָּה דָא הֲוָה תַּלְיָא קַמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, דְּלָא אִתְגְּלֵי לְכָל חֲיָילִין דִּלְעֵילָא. מַאן אִיהוּ דְּגָלֵי לֵיהּ בְּהַאי קְרָא הַשְׁתָּא, אַנְתְּ הוּא, דְּזַכָּאָה חוּלָקָךְ בְּעַלְמָא דֵין וּבְעַלְמָא דְאָתֵי.
תרגום
אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ, רַבִּי, אַשְׁרֵי חֶלְקְךָ, שֶׁסּוֹדוֹת רִבּוֹנְךָ מְאִירִים לְפָנֶיךָ כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁמִּפִּיךָ, כֻּלָּם חֲקוּקִים לְמַעְלָה. וְשָׂמֵחַ אֲנִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי אוֹתָם מִפִּיךָ. אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַבָּא. דָּבָר זֶה הָיָה תָּלוּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה לְכָל הַחֲיָלוֹת שֶׁל מַעְלָה. מִי הוּא שֶׁגִּלָּהוּ בְּפָסוּק זֶה עַכְשָׁיו, אַתָּה הוּא, שֶׁאַשְׁרֵי חֶלְקְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה אליהו, רבי, זכאה חולקך, דסתרין דמארך נהירין קמך כנהורא דשמשא. ובגין כך, כל אינון מילין דפומך, כלהו חקיקין לעילא. וחדינא דאנא שמענא לון מפומך. זכאה אנת בהאי עלמא, וזכאה אנת בעלמא דאתי. מלה דא הוה תליא קמי מלכא קדישא, דלא אתגלי לכל חיילין דלעילא. מאן איהו דגלי ליה בהאי קרא השתא, אנת הוא, דזכאה חולקך בעלמא דין ובעלמא דאתי.
התרגום: אמר לו אליהו, רבי, אשרי חלקך, שסודות רבונך מאירים לפניך כאור השמש. ומשום כך, כל אותם הדברים שמפיך, כלם חקוקים למעלה. ושמח אני ששמעתי אותם מפיך. אשריך בעולם הזה, ואשריך בעולם הבא. דבר זה היה תלוי לפני המלך הקדוש, שלא נתגלה לכל החילות של מעלה. מי הוא שגלהו בפסוק זה עכשיו, אתה הוא, שאשרי חלקך בעולם הזה ובעולם הבא.