ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 91: שיר השירים בהמשכו - ׳הגידה לי שאהבה נפשי׳ מיעוט הסיהרא ופשיטות הנקדה › פיסקה 12

׳איכה תרעה׳ ו ׳איכה תרביץ׳ - הנהגת שני כתרים ובושת הסיהרא בצהרים

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳הגידה לי שאהבה נפשי׳ מיעוט הסיהרא ופשיטות הנקדה · מאמר 91 · פיסקה 12

לשון הזוהר

וְהָא אִיהוּ דַּאֲמָרַת סִיהֲרָא, (שיר השירים א׳:ז׳) ׳הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה׳, אֵיכְדֵין אֶפְשָׁר לָךְ לְאַנְהָגָא עָלְמָא, בִּתְרֵין כִּתְרִין כַּחֲדָא. ׳אֵיכָה תַרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם׳ - דְּהָא סִיהֲרָא לֵית הִיא כְּדַאי לְאַנְהָרָא, וְאִי אֶפְשָׁר לָךְ לְאַנְהָגָא בִּתְרֵין כִּתְרִין כַּחֲדָא, בְּשִׁמְשָׁא וּבְסִיהֲרָא, דְּהָא סִיהֲרָא מַה נְּהוֹרָא אִית לָהּ בַּצָּהֳרָיִם. בְּגִין כָּךְ, אִי אֶפְשָׁר לָךְ לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בִּתְרֵין כִּתְרִין כַּ חֲדָא. ׳שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה׳, אֵכְדֵין אֱהֵא אֲנָא מִתְעַטְפָא בַּצָּהֳרָיִם, כַּד נְהִירוּ וְתוֹקְפָא דְשִׁמְשָׁא לֶהֱוֵי אָזֵיל וְאַתְקֵיף. הָא אֲנָא מִתְעַטְפָא בְּכִיסּוּפָא קַמֵּיהּ, וְלָא אֵיכוּל לְשַׁמְּשָׁא קַמָּךְ. וְאַנְתְּ אֵיךְ תֵּיכוּל לְאַנְהָגָא וּלְאִשְׁתַּמְּשָׁא בִּתְרֵין כִּתְרִין כַּחֲדָא.

תרגום

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרָה הַסִּיהֲרָא, (שיר השירים א׳:ז׳) ׳הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה׳ (שיר השירים א, ז) - אֵיךְ אֶפְשָׁר לְךָ לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם, בִּשְׁנֵי כְּתָרִים כְּאֶחָד. ׳אֵיכָה תַרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם׳ - שֶׁהֲרֵי הַסִּיהֲרָא אֵינָהּ כְּדַאי לְהָאִיר, וְאִם אֶפְשָׁר לְךָ לְהַנְהִיג בִּשְׁנֵי כְּתָרִים כְּאֶחָד, בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַסִּיהֲרָא, שֶׁהֲרֵי הַסִּיהֲרָא מַה אוֹר יֵשׁ לָהּ בַּצָּהֳרַיִם. מִשּׁוּם כָּךְ, אִי אֶפְשָׁר לְךָ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁנֵי כְּתָרִים כְּאֶחָד. ׳שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה׳, אֵיךְ אֶהְיֶה אֲנִי מִתְעַטֶּפֶת בַּצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁהֶאָרַת וְעֹז הַשֶּׁמֶשׁ יֵלֵךְ וְיִתְחַזֵּק. הֲרֵי אֲנִי מִתְעַטֶּפֶת בְּבוּשָׁה לְפָנָיו, וְלֹא אוּכַל לְשַׁמֵּשׁ לְפָנֶיךָ. וְאַתָּה אֵיךְ תּוּכַל לְהַנְהִיג וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁנֵי כְּתָרִים כְּאֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והא איהו דאמרת סיהרא, (שיר השירים א׳:ז׳) ׳הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה׳, איכדין אפשר לך לאנהגא עלמא, בתרין כתרין כחדא. ׳איכה תרביץ בצהרים׳ - דהא סיהרא לית היא כדאי לאנהרא, ואי אפשר לך לאנהגא בתרין כתרין כחדא, בשמשא ובסיהרא, דהא סיהרא מה נהורא אית לה בצהרים. בגין כך, אי אפשר לך לאשתמשא בתרין כתרין כ חדא. ׳שלמה אהיה כעטיה׳, אכדין אהא אנא מתעטפא בצהרים, כד נהירו ותוקפא דשמשא להוי אזיל ואתקיף. הא אנא מתעטפא בכיסופא קמיה, ולא איכול לשמשא קמך. ואנת איך תיכול לאנהגא ולאשתמשא בתרין כתרין כחדא.

התרגום: וזהו שאמרה הסיהרא, (שיר השירים א׳:ז׳) ׳הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה׳ (שיר השירים א, ז) - איך אפשר לך להנהיג את העולם, בשני כתרים כאחד. ׳איכה תרביץ בצהרים׳ - שהרי הסיהרא אינה כדאי להאיר, ואם אפשר לך להנהיג בשני כתרים כאחד, בשמש ובסיהרא, שהרי הסיהרא מה אור יש לה בצהרים. משום כך, אי אפשר לך להשתמש בשני כתרים כאחד. ׳שלמה אהיה כעטיה׳, איך אהיה אני מתעטפת בצהרים, כשהארת ועז השמש ילך ויתחזק. הרי אני מתעטפת בבושה לפניו, ולא אוכל לשמש לפניך. ואתה איך תוכל להנהיג ולהשתמש בשני כתרים כאחד.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה בבלק מאמר יז, ז (קצז.) - התאמה חלקית ת"ח כנישתא דישראל וכו': בוא וראה, כנסת ישראל, היא אמרה תחילה, שחורה אני ונאוה, המעיטה עצמה לפני מלך העליון, ואז שאלה ממנו ואמרה, הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים.…

לכל המפרשים על פיסקה זו