ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 90: שיר השירים בהמשכו - ׳שחורה אני׳ סוד הנקדה הסתומה שאין בה לובן › פיסקה 12

יציאת אות ק' וגרוש שלמה ממלכותו - ׳אני קהלת הייתי מלך׳

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳שחורה אני׳ סוד הנקדה הסתומה שאין בה לובן · מאמר 90 · פיסקה 12

לשון הזוהר

בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, נָפְקַת קוּף מִקַּמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְתָרֵיךְ לֵיהּ מִמַּלְכוּתֵיהּ, וַאֲזַל הֶדְיוֹטָא בְּעָלְמָא, וְהוּא אַכְרֵיז וַאֲמַר בְּאָת ק', (קהלת א׳:י״ב) ׳אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלָיִם׳. וְעַל דָּא ׳וּבָנָה עָלֶי"הָ מְצוֹדִים גְּדוֹלִים׳ (שם ט, יד), לְאִתָּפְסָא בְּגִינָ"הּ בְּנֵי עָלְמָא בְּחוֹבֵיהוֹן. וְאִם לִשְׁלֹמֹה מַלְכָּא הֲוָה הָכֵי, וְאִתְפַּס בְּאִינוּן מְצוֹדִין, כּ"ש וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר בְּנֵי נָשָׁא. וּבְגִין כָּךְ אִיהִי אָמְרַת, ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי׳, כְּמָה דְאִתְּמָר. וְעַל דָּא, אַל תִּרְאוּנִי, לָא תֵיכְלוּן לְאִסְתַּכָּלָא בִּי וּלְעָאֳלָא בְּגַוָּואי, בְּגִין ׳שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת׳, כֹּלָּא כְּמָה דְאִתְּמָר.

תרגום

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, יָצְאָה ק' מִלִּפְנֵי הקב"ה, וְגֵרֵשׁ אוֹתוֹ מִמַּלְכוּתוֹ, וְהָלַךְ הֶדְיוֹט בָּעוֹלָם, וְהוּא הִכְרִיז וְאָמַר בְּאוֹת ק', (קהלת א׳:י״ב) ׳אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלָיִם׳. וְעַל כֵּן ׳וּבָנָה עָלֶי"הָ מְצוֹדִים גְּדוֹלִים׳ (שם ט, יד), לִתְפֹּס בִּגְלָלָ"הּ אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם בְּחוֹבוֹתֵיהֶם. וְאִם לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הָיָה כָּךְ, וְנִתְפַּס בְּאוֹתָם הַמְּצוֹדִים, כָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר בְּנֵי אָדָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ הִיא אָמְרָה, ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. וְעַל כֵּן, ׳אַל תִּרְאוּנִי׳, לֹא תוּכְלוּ לְהִסְתַּכֵּל בִּי וּלְהִכָּנֵס בְּתוֹכִי, מִשּׁוּם ׳שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת׳, הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בההיא שעתא, נפקת קוף מקמי קודשא בריך הוא, ותריך ליה ממלכותיה, ואזל הדיוטא בעלמא, והוא אכריז ואמר באת ק', (קהלת א׳:י״ב) ׳אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים׳. ועל דא ׳ובנה עלי"ה מצודים גדולים׳ (שם ט, יד), לאתפסא בגינ"ה בני עלמא בחוביהון. ואם לשלמה מלכא הוה הכי, ואתפס באינון מצודין, כ"ש וכל שכן שאר בני נשא. ובגין כך איהי אמרת, ׳שחורה אני׳, כמה דאתמר. ועל דא, אל תראוני, לא תיכלון לאסתכלא בי ולעאלא בגוואי, בגין ׳שאני שחרחורת׳, כלא כמה דאתמר.

התרגום: באותה שעה, יצאה ק' מלפני הקב"ה, וגרש אותו ממלכותו, והלך הדיוט בעולם, והוא הכריז ואמר באות ק', (קהלת א׳:י״ב) ׳אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים׳. ועל כן ׳ובנה עלי"ה מצודים גדולים׳ (שם ט, יד), לתפס בגלל"ה את בני העולם בחובותיהם. ואם לשלמה המלך היה כך, ונתפס באותם המצודים, כל שכן שאר בני אדם. ומשום כך היא אמרה, ׳שחורה אני׳, כמו שנאמר. ועל כן, ׳אל תראוני׳, לא תוכלו להסתכל בי ולהכנס בתוכי, משום ׳שאני שחרחרת׳, הכל כמו שנאמר.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים