ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 90: שיר השירים בהמשכו - ׳שחורה אני׳ סוד הנקדה הסתומה שאין בה לובן › פיסקה 11

׳ובנה עליה מצודים גדולים׳ - ואבדן מלכות שלמה בטענת אות י'

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳שחורה אני׳ סוד הנקדה הסתומה שאין בה לובן · מאמר 90 · פיסקה 11

לשון הזוהר

׳וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדוֹלִים׳ - לְאִתָּפְשָׂא מַאן דְּבָעְיָא בִּתְפִיסוּ דִילָהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים׳. וּבָנָה עָלֶיהָ, עָלֶיהָ וַדַּאי, בְּגִינָהּ, בְּגִין יְקָרָהּ, לְמֵיהַב לָהּ שָׁלְטָנוּתָא עַל בְּנֵי חַיָּיבֵי כַּמָּה מִיתוֹת בֵּית דִּין, כַּמָּה קְנָסִין, כַּמָּה עוֹנָשִׁין, מַאן דְיֵעוֹל לְגַבֵּי הַהוּא נְקוּדָה, קְנָסָא יְתֵירָא קָנֵיס, עַל נְקוּדָה דָא. בְּגִין נְקוּדָה דָא, אַפְסֵיד שְׁלֹמֹה מַלְכָּא מַלְכוּתֵיהּ, וְאִתְקְרַע, וְאִתְיְהַב לְאָחֳרָנִין. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהִי זְעֵירָא מִכָּל אַתְוָון, וְאִיהִי נְקוּדָה חָדָא בִּלְחוֹדָאָה. דְּהָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא סָלֵיק י' קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, אָמְרָה קַמֵּיהּ, הָא שְׁלמֹה מַלְכָּא עֲבַד לִי פַּלְסְתֵּר. מַאן י'. י' (דברים י״ז:י״ז) דְּלֹא יַ"רְבֶּה ׳לוֹ סוּסִים. וְלֹא׳ יַ"רְבֶּה לוֹ נָשִׁים. ׳וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא׳ יַ"רְבֶּה לוֹ מְאֹד. אֲמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שְׁלֹמֹה יִתְאֲבֵד, וְאֶלֶף אָחֳרָנִין, וְאַתְּ לָא תִתְעַקַּר מִגּוֹ אַתְרָךְ.

תרגום

׳וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדוֹלִים׳ (קהלת ט, יד) - לִתְפֹּס מִי שֶׁרוֹצֶה בִּתְפִיסָתָהּ. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים׳ (קהלת ז, כו) - ׳וּבָנָה עָלֶיהָ׳, עָלֶיהָ וַדַּאי, בִּשְׁבִילָהּ, בִּשְׁבִיל יְקָרָהּ, לָתֵת לָהּ שָׁלְטָנוּת עַל בְּנֵי חַיָּיבֵי כַּמָּה מִיתוֹת בֵּית דִּין, כַּמָּה קְנָסוֹת, כַּמָּה עֳנָשִׁין, מִי שֶׁיִּכָּנֵס אֶל אוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה, קְנָס יָתֵר קוֹנֵס, עַל נְקֻדָּה זוֹ. בִּגְלַל נְקֻדָּה זוֹ, הִפְסִיד שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אֶת מַלְכוּתוֹ, וְנִקְרְעָה, וְנִתְּנָה לַאֲחֵרִים. וְאַף עַל גַּב שֶׁהִיא קְטַנָּה מִכָּל הָאוֹתִיּוֹת, וְהִיא נְקֻדָּה אַחַת בִּלְבַד. שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה י' לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, אָמְרָה לְפָנָיו, הֲרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָשָׂה לִי זִיּוּף. מִי הִיא י'. י' (דברים י״ז:י״ז) ׳לֹא יַ"רְבֶּה לּוֹ סוּסִים׳. ׳וְלֹא יַ"רְבֶּה לּוֹ נָשִׁים׳. ׳וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַ"רְבֶּה לּוֹ מְאֹד׳. אָמַר לָהּ הקב"ה, שְׁלֹמֹה יֹאבַד, וְאֶלֶף אֲחֵרִים, וְאַתְּ לֹא תֵּעָקְרִי מִמְּקוֹמֵךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ובנה עליה מצודים גדולים׳ - לאתפשא מאן דבעיא בתפיסו דילה. כמה דאת אמר, ׳אשר היא מצודים וחרמים׳. ובנה עליה, עליה ודאי, בגינה, בגין יקרה, למיהב לה שלטנותא על בני חייבי כמה מיתות בית דין, כמה קנסין, כמה עונשין, מאן דיעול לגבי ההוא נקודה, קנסא יתירא קניס, על נקודה דא. בגין נקודה דא, אפסיד שלמה מלכא מלכותיה, ואתקרע, ואתיהב לאחרנין. ואף על גב דאיהי זעירא מכל אתוון, ואיהי נקודה חדא בלחודאה. דהא בההיא שעתא סליק י' קמי מלכא קדישא, אמרה קמיה, הא שלמה מלכא עבד לי פלסתר. מאן י'. י' (דברים י״ז:י״ז) דלא י"רבה ׳לו סוסים. ולא׳ י"רבה לו נשים. ׳וכסף וזהב לא׳ י"רבה לו מאד. אמר לה קודשא בריך הוא, שלמה יתאבד, ואלף אחרנין, ואת לא תתעקר מגו אתרך.

התרגום: ׳ובנה עליה מצודים גדולים׳ (קהלת ט, יד) - לתפס מי שרוצה בתפיסתה. כמו שאתה אומר, ׳אשר היא מצודים וחרמים׳ (קהלת ז, כו) - ׳ובנה עליה׳, עליה ודאי, בשבילה, בשביל יקרה, לתת לה שלטנות על בני חייבי כמה מיתות בית דין, כמה קנסות, כמה ענשין, מי שיכנס אל אותה הנקדה, קנס יתר קונס, על נקדה זו. בגלל נקדה זו, הפסיד שלמה המלך את מלכותו, ונקרעה, ונתנה לאחרים. ואף על גב שהיא קטנה מכל האותיות, והיא נקדה אחת בלבד. שהרי באותה שעה עלתה י' לפני המלך הקדוש, אמרה לפניו, הרי שלמה המלך עשה לי זיוף. מי היא י'. י' (דברים י״ז:י״ז) ׳לא י"רבה לו סוסים׳. ׳ולא י"רבה לו נשים׳. ׳וכסף וזהב לא י"רבה לו מאד׳. אמר לה הקב"ה, שלמה יאבד, ואלף אחרים, ואת לא תעקרי ממקומך.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים