ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 90: שיר השירים בהמשכו - ׳שחורה אני׳ סוד הנקדה הסתומה שאין בה לובן › פיסקה 10

׳עיר קטנה ואנשים בה מעט׳ - מלך גדול אות ל' שנסתבבה בעגול ט'

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳שחורה אני׳ סוד הנקדה הסתומה שאין בה לובן · מאמר 90 · פיסקה 10

לשון הזוהר

וְהָא אִיהִי (קהלת ט׳:י״ד) ׳עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעַט׳, דְּלֵית בָּהּ חִוָּורוֹ דַּאֲתַר אָחֳרָא לְאִתְכְּלָלָא וּלְאַעֲלָא אָחֳרָנִין בְּגַוָּוהּ. ׳וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל׳ - דָּא אָת ל', דְּאִיהִי מִגְדְּלָא דְּפָרַח בַּאֲוִירָא דַכְיָא דְּאִתְפַּס. בְּגִין דְּאִית אֲוִירָא אָחֳרָא דְּלָא אִתְפַּס כְּלַל, וְלָא יְדִיעַ. הַאי, אַף עַל גַּב דְּאָת דָּא ׳מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל׳ אַתְוָון, עַיִּיל בְּגַוָּוהּ, וְאִיהִי אָת זְעֵירָא שְׁחוֹרָה דְּלֵית בָּהּ חִוָּורוֹ דַּאֲתַר אָחֳרָא. כָּנֵישׁ לֵיהּ בְּגַוָּהּ, וְכָלַל לֵיהּ. ׳וְסָבַב אוֹתָהּ׳ בְּאָת חַד דְּאִיהִי ט'. ט' ל' הֲוַת, וּבְהַהוּא סִיבוּבָא דְּקָא מְסַבַּב סְחוֹר סְחוֹר, אִתְעֲבֵיד בְּעִגּוּלָא ט'.

תרגום

וַהֲרֵי הִיא (קהלת ט׳:י״ד) ׳עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעַט׳ (קהלת ט, יד) - שֶׁאֵין בָּהּ לֹבֶן שֶׁל מָקוֹם אַחֵר לִכְלֹל וּלְהַכְנִיס אֲחֵרִים בְּתוֹכָהּ. ׳וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל׳ - זוֹ אוֹת ל', שֶׁהִיא מִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר הַטָּהוֹר הַנִּתְפָּס. מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ אֲוִיר אַחֵר שֶׁאֵינוֹ נִתְפָּס כְּלָל, וְאֵינוֹ נוֹדָע. זֶה, אַף עַל גַּב שֶׁאוֹת זוֹ ׳מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל׳ (תהלים מז, ג) - אוֹתִיּוֹת, נִכְנֶסֶת בְּתוֹכָהּ, וְהִיא אוֹת קְטַנָּה שְׁחוֹרָה שֶׁאֵין בָּהּ לֹבֶן שֶׁל מָקוֹם אַחֵר. אוֹסֶפֶת אוֹתוֹ בְּתוֹכָהּ, וְכוֹלֶלֶת אוֹתוֹ. וְסִבְּבָה אוֹתָהּ בְּאוֹת אַחַת שֶׁהִיא ט'. ט' ל' הָיְתָה, וּבְאוֹתוֹ הַסִּבּוּב הַמְּסַבֵּב סָבִיב סָבִיב, נַעֲשָׂה בְּעִגּוּל ט'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והא איהי (קהלת ט׳:י״ד) ׳עיר קטנה ואנשים בה מעט׳, דלית בה חוורו דאתר אחרא לאתכללא ולאעלא אחרנין בגווה. ׳ובא אליה מלך גדול׳ - דא את ל', דאיהי מגדלא דפרח באוירא דכיא דאתפס. בגין דאית אוירא אחרא דלא אתפס כלל, ולא ידיע. האי, אף על גב דאת דא ׳מלך גדול על כל׳ אתוון, עייל בגווה, ואיהי את זעירא שחורה דלית בה חוורו דאתר אחרא. כניש ליה בגוה, וכלל ליה. ׳וסבב אותה׳ באת חד דאיהי ט'. ט' ל' הות, ובההוא סיבובא דקא מסבב סחור סחור, אתעביד בעגולא ט'.

התרגום: והרי היא (קהלת ט׳:י״ד) ׳עיר קטנה ואנשים בה מעט׳ (קהלת ט, יד) - שאין בה לבן של מקום אחר לכלל ולהכניס אחרים בתוכה. ׳ובא אליה מלך גדול׳ - זו אות ל', שהיא מגדל הפורח באויר הטהור הנתפס. משום שיש אויר אחר שאינו נתפס כלל, ואינו נודע. זה, אף על גב שאות זו ׳מלך גדול על כל׳ (תהלים מז, ג) - אותיות, נכנסת בתוכה, והיא אות קטנה שחורה שאין בה לבן של מקום אחר. אוספת אותו בתוכה, וכוללת אותו. וסבבה אותה באות אחת שהיא ט'. ט' ל' היתה, ובאותו הסבוב המסבב סביב סביב, נעשה בעגול ט'.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: