׳יפה נוף׳ ענף עץ החיים - עליית האותיות ורשימתן באות אחת
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳שחורה אני׳ סוד הנקדה הסתומה שאין בה לובן · מאמר 90 · פיסקה 1
לשון הזוהר
(שיר השירים א׳:ה׳) ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְגו'׳, כְּתִיב, (תהילים מ״ח:ג׳) ׳יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ וְגו'׳, יְפֵה נוֹף, שַׁפִּירוּ דְּנוֹפָא, דְּאִילָנָא דְחַיֵּי, בְּרָזָא דִּכְלִילוּ דְּכָל אַתְוָון. דְּכַד אַתְוָון מִתְחַקְּקָן, וְאִתְרְשִׁימוּ בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, סָלְקָן אַתְוָון כּוּלְהוּ, וְאִתְרַשְׁמוּ בְּחַד אָת, וְאִתְכְּלִילוּ בְּהַהוּא אָת. וְכֵיון דְּאִתְכְּלִילוּ בֵּיהּ, כּוּלְהוּ אַפֵּיק לוֹן לְבָתַר.
תרגום
(שיר השירים א׳:ה׳) ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְגוֹ'׳, כָּתוּב, (תהילים מ״ח:ג׳) יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ ׳כָּל הָאָרֶץ וְגוֹ'׳ - ׳יְפֵה נוֹף׳, יֹפִי הָעֲנָף, שֶׁל עֵץ הַחַיִּים, בְּסוֹד הַכְּלָל שֶׁל כָּל הָאוֹתִיּוֹת. שֶׁכְּשֶׁהָאוֹתִיּוֹת נֶחְקָקוֹת, וְנִרְשָׁמוֹת בְּעֵץ הַחַיִּים, עוֹלוֹת הָאוֹתִיּוֹת כֻּלָּן, וְנִרְשָׁמוֹת בְּאוֹת אַחַת, וְנִכְלָלוֹת בְּאוֹתָהּ הָאוֹת. וְכֵיוָן שֶׁנִּכְלְלוּ בָּהּ, כֻּלָּן מוֹצִיא אוֹתָן אַחַר כָּךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (שיר השירים א׳:ה׳) ׳שחורה אני ונאוה וגו'׳, כתיב, (תהילים מ״ח:ג׳) ׳יפה נוף משוש כל הארץ וגו'׳, יפה נוף, שפירו דנופא, דאילנא דחיי, ברזא דכלילו דכל אתוון. דכד אתוון מתחקקן, ואתרשימו באילנא דחיי, סלקן אתוון כולהו, ואתרשמו בחד את, ואתכלילו בההוא את. וכיון דאתכלילו ביה, כולהו אפיק לון לבתר.
התרגום: (שיר השירים א׳:ה׳) ׳שחורה אני ונאוה וגו'׳, כתוב, (תהילים מ״ח:ג׳) יפה נוף משוש ׳כל הארץ וגו'׳ - ׳יפה נוף׳, יפי הענף, של עץ החיים, בסוד הכלל של כל האותיות. שכשהאותיות נחקקות, ונרשמות בעץ החיים, עולות האותיות כלן, ונרשמות באות אחת, ונכללות באותה האות. וכיון שנכללו בה, כלן מוציא אותן אחר כך.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בשמות מאמר כד, ו (יד.) בעובדין היא כיריעות שלמה. כלומר אין לפרש שאהלי קדר ויריעות שלמה הם משל למה שאמר ונאו' אלא אהלי קדר הם שחורות והוא משל לשחורה אני בגלותא ונאו' אני במעשים של צדיקים כיריעות שלמה:
הסולם: מן המקבילה בשמות מאמר כד, ו (יד.) ד"א ואלה שמות וגו': הוקשה לו הלא ישראל הוא שם הגדלות (כנ"ל ויחי אות רמ"ט) א"כ, למה נזכר שם זה בבאם לגלות מצרים. ולמה חוזר אח"כ, את יעקב, שהוא שם הקטנות. ולתרץ זה, ר' יהודה פתח ואמר, שחורה אני…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: