ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 9: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יהי אור׳ אור הצדיק והמלאכים ורז קץ הגאולה › פיסקה 7

בכית ר' עקיבא לדור היתום - וקיומו בהבל תינוקות של בית רבן

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יהי אור׳ אור הצדיק והמלאכים ורז קץ הגאולה · מאמר 9 · פיסקה 7

לשון הזוהר

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, בָּכָה רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לֵיהּ עַל מַה קָא בָּכִיתָ. אָמַר לוֹ, אוֹ לַדּוֹר שֶׁיִּהְיוּ יְתוֹמִים מִמְךָ. אָמַר לוֹ, אַל תֹּאמַר כָּךְ, אֶלָּא וַוי לַדּוֹר שֶׁיִּהְיוּ יְתוֹמִים בְּלִי אָב, בְּלִי חָכָם מוֹרֶה, וְלֹא תַּלְמִיד הוֹגֶה. וְיָמִים יָבוֹאוּ, שֶׁכָּל הַדּוֹר יִהְיוּ חֲצוּפִים וְעַזִּי פָנִים, וְתִשְׁתַּכַּח תּוֹרָה, ׳וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ׳. וְהַמִּתְעוֹרֵר לִבּוֹ בַּתּוֹרָה, יִהְיֶה נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים, וַוי לְדָרָא הַהוּא כַּד יֵיתֵי הַהוּא דָרָא. אָמַר לֵיהּ לֵית הַהוּא דָרָא מִתְקַיִּים, אֶלָּא בְּהֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, כַּד אִינוּן רְכִיכִין בִּלְבָד, וְכַד אִינוּן קְשִׁישִׁין, אוֹרַיְיתָא מִשְׁתַּכְּחַת מִנְּהוֹן. כִּי הָא דְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַאי דִכְתִיב, (שמואל א א׳:כ״ז) ׳אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי׳, הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר אֶל הַבֵּן הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי. אֶלָּא אָמְרָה חַנָּה, יְהִי רָצוֹן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּגְדַּל יִשְׁתַּדֵּל בַּעֲבוֹדַת הַמָּקוֹם, כְּמוֹ עַכְשָׁיו שֶׁהוּא נָעַר. וְכָל אָדָם שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת בְּזִקְנוּתוֹ כְּמוֹ בְּנַעֲרוּתוֹ, יִזְכֶּה לְמַעֲלַת שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, דִּכְתִיב ׳וּמְעִיל קָטָן תַּעֲשֶׂה לוֹ אִמּוֹ וְהֶעֶלְתָה לוֹ מִיָּמִים יָמִימָה׳ (שם ב). וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ כָּךְ, אֶלָּא צִדְקָתוֹ וּזְכוּתוֹ הָיָה גָּדֵל עִמּוֹ תָּמִיד, כִּתְפִלַּת אִמּוֹ. וּלְדַעְתֵּיהּ דְּר' יְהוּדָה, מְעִיל מַמָּשׁ הוּא.

תרגום

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, בָּכָה רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ עַל מָה אַתָּה בּוֹכֶה. אָמַר לוֹ, אוֹ לַדּוֹר שֶׁיִּהְיוּ יְתוֹמִים מִמְךָ. אָמַר לוֹ, אַל תֹּאמַר כָּךְ, אֶלָּא אוֹי לַדּוֹר שֶׁיִּהְיוּ יְתוֹמִים בְּלִי אָב, בְּלִי חָכָם מוֹרֶה, וְלֹא תַּלְמִיד הוֹגֶה. וְיָמִים יָבוֹאוּ, שֶׁכָּל הַדּוֹר יִהְיוּ חֲצוּפִים וְעַזִּי פָנִים, וְתִשְׁתַּכַּח תּוֹרָה, ׳וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ׳ (יחזקאל לד, ו) - וְהַמִּתְעוֹרֵר לִבּוֹ בַּתּוֹרָה, יִהְיֶה נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים, אוֹי לְאוֹתוֹ הַדּוֹר כְּשֶׁיָּבוֹא אוֹתוֹ הַדּוֹר. אָמַר לוֹ אֵין אוֹתוֹ הַדּוֹר מִתְקַיֵּם, אֶלָּא בְּהֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, כְּשֶׁהֵם רַכִּים בִּלְבַד, וּכְשֶׁהֵם זְקֵנִים, הַתּוֹרָה נִשְׁתַּכַּחַת מֵהֶם. וְכֵן אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַה שֶּׁכָּתוּב, (שמואל א א׳:כ״ז) ׳אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי׳ (שמואל א א, כז) - הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶל הַבֵּן הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי. אֶלָּא אָמְרָה חַנָּה, יְהִי רָצוֹן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּגְדַּל יִשְׁתַּדֵּל בַּעֲבוֹדַת הַמָּקוֹם, כְּמוֹ עַכְשָׁיו שֶׁהוּא נָעַר. וְכָל אָדָם שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת בְּזִקְנוּתוֹ כְּמוֹ בְּנַעֲרוּתוֹ, יִזְכֶּה לְמַעֲלַת שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, דִּכְתִיב ׳וּמְעִיל קָטָן תַּעֲשֶׂה לוֹ אִמּוֹ וְהֶעֶלְתָה לוֹ מִיָּמִים יָמִימָה׳ (שם ב) - וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ כָּךְ, אֶלָּא צִדְקָתוֹ וּזְכוּתוֹ הָיָה גָּדֵל עִמּוֹ תָּמִיד, כִּתְפִלַּת אִמּוֹ. וּלְדַעְתּוֹ שֶׁל ר' יְהוּדָה, מְעִיל מַמָּשׁ הוּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: באותה שעה, בכה רבי עקיבא. אמר ליה על מה קא בכית. אמר לו, או לדור שיהיו יתומים ממך. אמר לו, אל תאמר כך, אלא ווי לדור שיהיו יתומים בלי אב, בלי חכם מורה, ולא תלמיד הוגה. וימים יבואו, שכל הדור יהיו חצופים ועזי פנים, ותשתכח תורה, ׳ואין דורש ואין מבקש׳. והמתעורר לבו בתורה, יהיה נבזה וחדל אישים, ווי לדרא ההוא כד ייתי ההוא דרא. אמר ליה לית ההוא דרא מתקיים, אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן, כד אינון רכיכין בלבד, וכד אינון קשישין, אורייתא משתכחת מנהון. כי הא דאמר רבי יהודה, מאי דכתיב, (שמואל א א׳:כ״ז) ׳אל הנער הזה התפללתי׳, הוה ליה למימר אל הבן הזה התפללתי. אלא אמרה חנה, יהי רצון, שבשעה שיגדל ישתדל בעבודת המקום, כמו עכשיו שהוא נער. וכל אדם שיזכה להיות בזקנותו כמו בנערותו, יזכה למעלת שמואל הנביא, דכתיב ׳ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה׳ (שם ב). וכי תעלה על דעתך כך, אלא צדקתו וזכותו היה גדל עמו תמיד, כתפלת אמו. ולדעתיה דר' יהודה, מעיל ממש הוא.

התרגום: באותה שעה, בכה רבי עקיבא. אמר לו על מה אתה בוכה. אמר לו, או לדור שיהיו יתומים ממך. אמר לו, אל תאמר כך, אלא אוי לדור שיהיו יתומים בלי אב, בלי חכם מורה, ולא תלמיד הוגה. וימים יבואו, שכל הדור יהיו חצופים ועזי פנים, ותשתכח תורה, ׳ואין דורש ואין מבקש׳ (יחזקאל לד, ו) - והמתעורר לבו בתורה, יהיה נבזה וחדל אישים, אוי לאותו הדור כשיבוא אותו הדור. אמר לו אין אותו הדור מתקים, אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן, כשהם רכים בלבד, וכשהם זקנים, התורה נשתכחת מהם. וכן אמר רבי יהודה, מה שכתוב, (שמואל א א׳:כ״ז) ׳אל הנער הזה התפללתי׳ (שמואל א א, כז) - היה לו לומר אל הבן הזה התפללתי. אלא אמרה חנה, יהי רצון, שבשעה שיגדל ישתדל בעבודת המקום, כמו עכשיו שהוא נער. וכל אדם שיזכה להיות בזקנותו כמו בנערותו, יזכה למעלת שמואל הנביא, דכתיב ׳ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה׳ (שם ב) - וכי תעלה על דעתך כך, אלא צדקתו וזכותו היה גדל עמו תמיד, כתפלת אמו. ולדעתו של ר' יהודה, מעיל ממש הוא.

מן המפרשים

מקדש מלך: מן המקבילה בבא מאמר ו, ח (לט.) והוא הבל דנפיק מפומא נ"ב ז' הבלים שורשם מבינה מז' תחתונות הם ז' קולות עכ"ל ור"ל שז' מלויים דס"ג שכל מילוי גי' הב"ל הם בז' תחתונות דבינה ויוצאים מפיה ומתקנים זעיר ונוקביה שהם ז' קולות. וז"ש בסמוך…

אור החמה: מן המקבילה בויצא מאמר ב, א (קמו:) קמו: סתרי תורה לפרשת ויצא וזרח השמש וגומר מאי קא חמא שלמה וכו' קס"ד דמקש' שאלו הד' פסוקים שבראש ס' קהלת הם דברי המחבר הארבעה ועשרים ואינם דברי קהלת אלא הם הצעה והקדמה של מחבר כל הכ"ד ספרים…

רמ"ז: מן המקבילה בבא מאמר ו, ח (לט.) דף22דף מ' ע"א שיטה כ"ח, מזל"ן שקודם הפריעה דף22 ◆ דף מ' ע"א שיטה כ"ח, מזל"ן שקודם הפריעה היתה עניה על שלא התגלה עדיין שליש עליון דת"ת, שאז לא יש לרחל לחלקה קבוע כ"א ב' חסדים ושליש התחתון, כי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: